מדריך היערכות במסים

6.12.3. ניכוי הוצאות משפטיות בגין הליך פלילי נגד מנהל חברה ובעל מניות בה

בע"מ 1013/09 דויטש רוברט נ' פקיד שומה תל אביב – יפו 4, נדונה השאלה, האם חברה שנשאה בהוצאות משפט פלילי שהתנהל נגד מנהל בחברה ו/או בעל מניות בה יותרו בניכוי לחברה.

לטענת המשיב (פקיד השומה), אין להתיר את ההוצאות הללו, מאחר וכתב האישום הוגש נגד בעל מניות בחברה ולא נגד החברה עצמה. אי לכך, אין מדובר בהוצאה בייצור הכנסה. עוד טען המשיב, כי מדובר בהוצאות לשמירת חירותו של המנהל באופן אישי, כי בהתחשב בחומרת העבירות אין להתיר את ההוצאות מטעמים של תקנת הציבור; וכי המערערים לא הוכיחו את ההוצאות, סכומן ובקשר לאיזה משפט הן הוצאו, בהתחשב בכך שבאותה תקופה דויטש היה מעורב בהליכים משפטיים נוספים.

מנגד, טענו המערערים, כי מטרת הגנתו המשפטית של דויטש הייתה לצורך שמירה על שמה הטוב של החברה ועל המוניטין שלה; כי לא היה כל חשש ממשי להטלת מאסר על דויטש; כי ניכוי ההוצאות הנדונות עומדת במבחן תקנת הציבור; וכי טענתו האחרונה של המשיב בקשר להוצאות, מהותן, סכומן והקשר הוצאתן מהווה הרחבת חזית אסורה מצד המשיב.

השופט אטדגי קבע כי החברה לא הייתה רשאית לנכות את ההוצאות בגין ייצוגו של דויטש. זאת מהטעם שמעשיו של דויטש, בגינם הוגש נגדו כתב אישום וזה נשפט בפלילים, לא היו קשורים כלל לחברה, ומרביתם בוצעו עוד לפני הקמתה. ואם כך הם פני הדברים, לא ניתן לקשור בין מעשיו של בעל המניות לחברה ולכן לא ניתן לקשור בין הוצאות משפטו של דויטש לפעילותה העסקית של החברה.

ביחס לטענת המערערת לפגיעה במוניטין שלה, קבע השופט אטדגי כי הפגיעה במוניטין החברה, אף אם קיימת היא מינורית ומתקיימת באופן אגבי, לעומת הפגיעה במוניטין האישי של דויטש. הערעור נדחה.

בערעור שהוגש לבית המשפט העליון  (ע"א 235/17), סוקר השופט גרוסקופף את הכללים להכרה בהוצאה כמותרת בניכוי. לדבריו, ייתכן כי הוצאות התדיינות משפטית, לרבות בהליך פלילי, עשויות להיות שלובות בייצור הכנסתו של הנישום באחד משני מצבים: (א) כאשר הפעילות נשוא ההתדיינות התרחשה במהלך הפעילות העסקית של הנישום, (ב) כאשר תכלית ההתדיינות היא שימור או השבחה של נכס השייך לנישום, גם אם הפעילות העסקית נשוא ההתדיינות התרחשה בעבר, שלא במסגרת הפעילות העסקית, הגם שכאשר התכלית היא השבחת נכס יש לבחון אם מדובר בהוצאה פירותית.

נקבע, כי ההוצאה האמורה לא נכללת במצב הראשון, שכן כפי שנאמר בפסק הדין בבית המשפט המחוזי, מעשיו של בעל המניות נעשו עוד לפני הקמת החברה. כמו כן, ההוצאה אינה נכללת גם בחלופה השנייה, שכן גם אם תתקבל טענת המערערים כי ניהול ההליך הפלילי נועד להגן על רשיון הסחר והמוניטין של המערער, כלל לא נטען שאלו שייכים לחברה.

השופט דוחה את ניסיון המערערים לכלול את ההוצאות הנחוצות לצורך מניעת פגיעה בעובד שעלולה לפגוע בחברה ככאלה השלובות בייצור הכנסתה.

לפיכך, נקבע כי במקרה זה, הוצאות ההתדיינות אינן שלובות בייצור הכנסת החברה ולכן לא ניתן להכיר בהן כהוצאה של החברה.

הערעור נדחה.