מדריך היערכות במסים

5.14 התרת ניכוי הוצאות ריבית רעיונית בגין פקדונות המתקבלים מדיירים בבית אבות – פס"ד אלישע

ביום 29 במרץ 2009 ניתן פסק דין בעניין אלישע בע"מ נגד פקיד שומה חיפה (ע"א 8131/06) ובו נקבעה הלכה חדשה המתירה בניכוי "הוצאות רעיוניות".

אלישע בע"מ (להלן: "המערערת"), בעליה של בית דיור מוגן, חתמה עם הדיירים על הסכמים אשר כללו גם אפשרות לתשלום לפי "מסלול הפיקדון הנשחק". לפיו מפקיד הדייר בעת כניסתו פיקדון בסכום ידוע ומדי שנה נשחק הפיקדון ב-2% עד לתום 15 שנה ממועד חתימת ההסכם, בנוסף לתשלום חודשי קבוע (אשר הינו נמוך מהתשלום אותו משלם משתכן שאינו במסלול זה).

עוד נקבע במסגרת הסכמים כאמור כי במידה והדייר עוזב לפני תום 15 השנים או שהולך לעולמו, משיבה לו המערערת 70% מהפיקדון וכן את האחוז שטרם נשחק כאשר הוא צמוד לדולר.

פקיד שומה חיפה (להלן: "המשיב") קבע כי יש לזקוף למערערת הכנסה חייבת נוספת בגין הפיקדונות (הכנסת "ריבית רעיונית"), בהתאם לסעיף 3(ט) לפקודה, וכן סירב להתיר לה לנכות כהוצאה על בסיס מצטבר את הוצאות השערוך של הפיקדון שנשחק (קרי, עידכון של הפיקדון שמעבר ל-70% אשר יושבו בכל מקרה), אלא רק בעת השבתם בפועל למשתכן או ליורשיו.

לשיטתה של המערערת אין מקום לחייב אותה במס מכוח סעיף 3(ט) לפקודה שכן המדובר בעסקת חליפין בשווה כסף בין המערערת לבין הדיירים השקולה לעסקה שבמסגרתה זוכה הדייר לריבית השוק על הלוואתו למערערת (הפיקדון), מקבל ממנה את הריבית (שנרשמת כהוצאת ריבית אצל המערערת), ומחזיר את סכום הריבית למערערת כתוספת לדמי השכירות (שנרשמה כהכנסה אצל המערערת). ניתוח כאמור של העסקאות אמנם מתיר בידי המערערת הכנסות ריבית רעיונית אולם מקים כמנגד גם הוצאות ריבית רעיונית כך שבסופו של דבר אלו מתקזזות ביניהן.

בית המשפט העליון, מפיו של כבוד השופט א. ריבלין, קבע פה אחד כי יש לקבל את הערעור שכן בין המערערת לבין הדיירים בוצעה עסקה בשווה כסף השקולה לשתי עסקאות שוק שבמסגרתן המערערת נטלה הלוואה מהדיירים ושילמה להם ריבית שוק (ובכך נגרמה לה הוצאת ריבית); את הסכום שנתקבל בידם שילמו הדיירים למערערת כתשלום על מתן שירותי דיור מוגן (ובכך התהוותה למערערת הכנסה ממתן שירותי דיור). כאשר אין יסוד להניח שהצדדים פעלו באופן לא כלכלי, ההוצאה וההכנסה יהיו בגובה זהה, קרי, בגובה ההטבה הגלומה בפיקדונות.

מיסוי של ההכנסה והתרתה בניכוי של ההוצאה ייקבעו בנפרד – לפי הכללים הנוהגים למיסוי הכנסות והתרה בניכוי של הוצאות. בענייננו, הפיקדון שימש לייצור ההכנסה אצל המערערת ובכך שימש אותה למימון פעילותה העסקית ועל כן יש מקום להתיר בניכוי את ההוצאה הנלווית לפיקדון. התרה כאמור מקזזת את ההכנסה החייבת בגין ההטבה הגלומה בפיקדונות.

הוצאות שונות