מדריך היערכות במסים

5.10 דין הוצאות מימון בגין אשראי שהנוטל אותו נאלץ להפקידו בתכנית חסכון, כתנאי לקבלת אשראי נוסף מהבנק לצורך פעילות עסקית

(חוזר מס הכנסה מס'  17/94 בעקבות פס"ד חלף ב.ב. בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים)

העובדות:

המערערת, חברת תושבת ישראל, פנתה לבנק בבקשה להלוואה למימון פעולותיה העסקיות.

הבנק היתנה את מתן ההלוואה בכך שהמערערת תיקח הלוואה נוספת לצורך רכישת תוכניות חסכון בבנק, על שם מנהלי המערערת.

החברה, שהייתה זקוקה להלוואה העסקית נעתרה לדרישת הבנק, וזאת ללא כל הגיון כלכלי, שכן שיעור הריבית על ההלוואה הנוספת עלה על שיעור התשואה שהושגה מתוכניות החסכון.

המחלוקת המשפטית

השאלה המתעוררת הינה האם הוצאות המימון בגין ההלוואה הנוספת מותרות בניכוי על פי סעיף 17(1) לפקודה, וביתר דיוק, האם ההפרש בין ההוצאות למימון החסכון לבין פירותיו מותר בניכוי על פי סעיף 17(1) לפקודה.

החברה טענה כי הוצאות אלו מותרות בניכוי, שכן הוצאו בייצור ההכנסה, ויש לראותן כחלק מעלות האשראי שנטלה לצורך פעילותה העסקית.

מסקנות עובדתיות

בית המשפט הגיע למסקנות העובדתיות הבאות:

(1)    אכן היה מדובר ב"התנית שרות בשרות" על ידי הבנק, כלומר התניית מתן הלוואה לעסק בנטילת הלוואה והשקעתה בתוכנית חסכון על שם הבעלים. התניה כאמור אסורה לפי חוק הבנקאות.

(2)        רישום החסכון הוא על שם מנהלי החברה ולא פוגם בראיית החסכון ורווחיו כשייכים לחברה וזאת לאור רישומם בספרי החברה.פסק הדין

למרות הראייה הכלכלית דחה בית המשפט את ערעור החברה מהנימוקים המשפטיים הבאים:

(1)      לשונו של סעיף 17(1) לפקודה היא חד משמעית ולפיה יותרו בניכוי רק הוצאות שהוצאו כולן בייצור הכנסה, ושולמו על הון ששימש בהשגת ההכנסה.

(2)      במקרה שלפנינו שימש חלק מהמימון הנוסף להשקעה בתוכנית חסכון שהייתה תנאי להשגת הלוואה הנוספת.

(3)      עצם העובדה שהחברה אולצה לעמוד בהוצאה זו אינה הופכת אותה למותרת בניכוי.

(4)      המחוקק אסר על הבנקים התניית שרות בשרות וזאת להגנת הלקוחות. כניעת הלקוח ללחצי הבנק מסכלת את החוק ואת מטרתו, ואין לתת "פרס" עבור כניעה ללחץ, על ידי הכרה בהוצאות.

הוראות הקלה

(1)      נציבות מס הכנסה החליטה, לאור הראייה הכלכלית, כי בנסיבות דומות, בהם הוכח הכורח, תוכרנה הוצאות המימון למרות האמור בהחלטת בית המשפט וזאת בהתקיים התנאים הבאים:

(א)     תכניות החסכון שייכות לעסק. לשם כך יש לכלול את תכניות החסכון כנכס במאזן (נכס קבוע) ולציין זאת מפורשות בביאור (ברישום חד צידי – בדוח תקבולים ותשלומים ובדוח למס הכנסה). צריך שיהיו מסמכים משפטיים המעגנים הבעלות (המחאת זכות, הוראה בלתי חוזרת לבנק וכיו"ב).

(ב)      הוצאות המימון נטו בגין תכניות החסכון (בניכוי הכנסות המימון, בבסיס צבירה), תיחשבנה בהתאם לראייה הכלכלית כהוצאות מימון נוספות למימון ההלוואה העיקרית ותוכרנה בהתאם לייעודה של אותה הלוואה.

(2)        מובהר שהאמור לעיל חל רק בנסיבות ובתנאים המתוארים לעיל ואינו משנה את הדין באשר לאי הכרה בהוצאות מימון הנובעות מהלוואה שנלקחה לצורך רכישת השקעה