מדריך היערכות במסים

 

4.1       סעיף 3(ט) לפקודה – הכנסה רעיונית

סעיף 3(ט) לפקודה קובע כי הנחה ממימוש זכות לרכישת נכס או שירות או הנחה בריבית על הלוואה שקיבל אדם ייראו כהכנסה. הסעיף דן בשני סוגי הכנסה:

א.      מימוש זכות לקבלת נכס או שירות, במחיר נמוך ממחיר השוק;

ב.      קבלת הלוואה ללא ריבית או בריבית נמוכה משיעור הריבית שקבע שר האוצר;

לעניין זה, "הלוואה" – לרבות כל חוב למעט אחת מאלה (נוסף בתיקון 185 לפקודה שפורסם בחודש אוגוסט 2011 ותחולתו מיום 1 בינואר 2008):

  1. הלוואה שהינה עסקה בין-לאומית כמשמעותה בסעיף 85א לפקודה;
  2. הלוואה שניתנה עד ליום 5 במרץ 2008, שהיתה נכס קבוע בידי המלווה לפי חוק התיאומים, ביום 31 בדצמבר 2007, או שהיתה נכס קבוע בידי המלווה במועד החל בתקופה שמיום 1 בינואר 2008 עד יום 5 במרץ 2008, אילו הוראות חוק התיאומים היו חלות לגבי אותה תקופה.

הסעיף קובע כי הנחה ממימוש זכות לרכישת נכס או שירות או הנחה בריבית על הלוואה שקיבל אדם יראוה כהכנסה, כמפורט להלן:

א.     אם ההנחה ניתנה לעובד ממעבידו, כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה;

ב.     אם ההנחה ניתנה מלקוח לספק שירות, כהכנסה מעסק או ממשלח יד לפי סעיף 2(1), אלא אם כן הוכיח הספק שההנחה ניתנה ללא קשר עם השירותים שסיפק;

 ג.    אם ההנחה ניתנה מחברה לבעל שליטה שאינו עובד בה, כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה     (דיבידנד, ריבית, הפרשי הצמדה ודמי ניכיון).

יצויין כי במסגרת תיקון 185 לפקודה הובהר כי האמור בסעיף ג' לעיל לא יחול על הלוואה שקיבל בעל שליטה שהוא חבר בני אדם שאינו חברה משפחתית או חברה שקופה, ועל כן על הלוואה בינחברתית כאמור יחול סעיף 3(י) לפקודה בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף.

בפרק זה נעסוק במתן הלוואות לעובדים, הקצאת מניות/אופציות לעובדים, ומתן הטבות לעובדים כגון מתנות וכדומה.