מדריך היערכות במסים

 

3.1 תמצית השינויים בהוראות החוק הדנות בקופות גמל

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בהיקף נכסי קופות הגמל, וכן נעשו שינויים משמעותיים ביותר בתחום החיסכון הפנסיוני בכלל ובקופות הגמל בפרט, שעיקרם: שינויים משמעותיים בכללי השקעת הכספים של קופות גמל, באופן ניהול הכספים ובחובות המוטלות על הגופים המנהלים קופות גמל, וכן הגדלת השקיפות לחוסכים בקופות גמל. ככל שהתרחבה פעילות קופות הגמל וככל שתוקנו והורחבו הוראות תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות קופות הגמל"), שהותקנו מכוח סעיף 47 לפקודה, גדל גם הצורך בהסדרת פעילות זו במסגרת חקיקה ראשית.

שנת 2008 התאפיינה בשינויים תכופים בתחום קופות הגמל הן במישור הכללים הנוגעים להפקדת ומשיכת כספים, מעבר עמיתים בין קופות הגמל ועוד והן במישור כללי המיסוי החלים ביחס לסכומי ההפקדה החל בינואר 2008 ואילך. המגמה שהחלה במטרה ליצור יתרון מס באפיק הקצבתי (תיקונים מס' 152 ו-153 לפקודה), קיבלה עיגון נוסף במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008 אשר פורסם ביום 28 בינואר 2008 (להלן: "תיקון מס' 3"), במסגרתו נקבע למעשה כי קופות הגמל לתגמולים לא יוכלו לפעול במתכונתם הקיימת ואלו יפעלו במסגרת אחת מבין שני סוגי קופות הגמל לקצבה אשר הוגדרו לעניין זה, כדלקמן: "קופת גמל משלמת לקצבה" – קופת גמל לקצבה שניתן למשוך ממנה כספים במישרין ו"קופת גמל שאינה משלמת לקיצבה" – קופת גמל לקצבה, שאי אפשר למשוך ממנה כספים, למעט כספי מרכיב הפיצויים, אלא באמצעות העברתם לקופת גמל משלמת לקצבה. עם זאת, נקבע כי בקופת גמל משלמת לקצבה ניתן יהיה לבצע משיכת כספים באמצעות היוון חלק מהקצבה לסכום חד פעמי, ובלבד שסכום הקצבה החודשי שייוותר בידו של עמית לאחר ביצוע היוון כאמור, יעמוד לפחות על סך של 4,512 ש"ח נכון לשנת 2019.

בהמשך לתיקון מס' 3, פורסם תיקון 173 לפקודה, אשר תחולתו מיום 1.1.2009. תיקון זה עדכן את ההוראות הקשורות ברצף פיצויים והתאים אותן למציאות שנוצרה בעקבות תיקון מס' 3.

לשם השלמת הרפורמה ועידוד אפיקי החיסכון לקצבה על פני אפיקי חסכון אחרים וביטול החסכון ההוני, פורסם ביום 14 במאי 2012 ברשומות, תיקון מס' 190 לפקודת מס הכנסה (להלן: "תיקון מס' 190"). במסגרת תיקון מס' 190, הורחבה מסגרת הטבות המס הניתנות בעת משיכת כספים כאפיק חסכון קצבתי והתאמתן להוראות תיקון מס' 3. מדובר בשינוי משמעותי אשר בבסיסו עידוד הציבור בישראל, לרבות בעלי שליטה, להגדיל את החסכון ארוך הטווח שלהם. אין מדובר רק בשינוי שיחול במועד הפרישה עצמו, אלא גם בשיקולי המס שעל יחידים ובעלי שליטה לקחת בחשבון במהלך שנות עבודתם, בבואם למקסם את יתרונות המס הקיימים כיום בתכנון הפרישה שלהם. ראה בהרחבה סעיף 3.12 למדריך המס.

ביום 25 באוקטובר 2012, פרסמה רשות מיסים הנחייה מקצועית המתייחסת לתיקון מס' 190 לפקודה. מטרת ההנחיה היא מתן הנחיות ליישום התיקונים בעניין השינויים בהוראות הפקודה הנוגעות למיסוי קצבאות ומענקים עקב פרישה.

ביום 27 במאי 2013, פרסמה רשות המיסים חוזר מס הכנסה מס' 2/2013 העוסק בעיקר בתיקון הוראות סעיף 9א לפקודה למתן פטור על הקצבה המזכה, המהווה המשך לתיקון 190 לפקודה.

ביום 23 במאי 2016 נחתם צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח הפנסיוני במשק לפי חוק ההסכם הקיבוצי, התשי"ז-1957, אשר לפיו החל מיום 1 בינואר 2017 שיעורי ההפקדות לביטוח הפנסיוני יוגדלו ויעמדו לפחות, על שיעור של 18.5% לכל העובדים בישראל. כדלהלן:

 

רכיבי ההפקדה

החל מיום 1 בינואר 2017

תגמולי מעסיק

6.5%

תגמולי עובד

6%

פיצויים

6%

סה"כ

18.5%

 

כמו כן, בסעיף 3(ה3) לפקודה נקבעה תקרה, בגובה ארבע פעמים השכר הממוצע, לשכר שהפרשת מעסיק בגינו לביטוח פנסיוני פטורה ממס. החל משנת 2016 תקטן התקרה לגובה פעמיים וחצי השכר הממוצע, צעד שפירושו העלאת נטל המס על בעלי משכורות גבוהות.