מדריך היערכות במסים

 

19.3     הוראות מעבר לתיקון 197 ביחס לחברה קיימת שאינה משפחתית

לחברה קיימת שלא סווגה כחברה משפחתית בשנת 2013, שביום 31.7.2013 (ערב יום התחילה) עמדה בתנאים המאפשרים לה להיחשב חברה משפחתית וביקשה להפוך לחברה משפחתית בשנת המס 2014 ואילך באמצעות מתן הודעה לפקיד השומה מיום התחילה 1.8.13 עד 1.12.2013, יבוצע לה "פירוק רעיוני" לצורכי מס שיכלול מיסוי העודפים שנצברו בחברה ליום 31 בדצמבר 2013 (להלן: "יום הסיום"), שאילו היו מחולקים כדיבידנד היו חייבים במס לפי סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי המניות, לפי חלקם היחסי ביום הסיום. נציין כי בעת חלוקתם בפועל של העודפים לא יוטל מס נוסף.

החוזר מבהיר כי אירוע המס חל בשנת 2013 לכל דבר וענין למעט תשלום המס כפי שיפורט להלן כך שבעלי המניות ידווחו על ההכנסה בשנת 2013 בתיקם האישי והחברה תדווח על חלוקת הדיבידנד ללא ניכוי מס במקור.

תשלום המס בגין דיבידנד הפירוק הרעיוני יידחה עד ליום 31 בדצמבר 2017 (להלן: "תקופת הדחייה"),  ללא הפרשי הצמדה וריבית. שולם המס לאחר תקופת הדחייה, ייתווספו לסכום המס הפרשי הצמדה וריבית כחוק בתקופה שבין תום תקופת הדחייה למועד התשלום בפועל.

לא תנתן תקופת דחייה לתשלום המס בהתקיים אחד מאלה:

  1. חברה העניקה לבעל מניות בה הלוואה בתקופת הדחייה, וההלוואה לא הוחזרה בתוך שנה מיום שקיבל אותה. במקרה זה ישולם המס בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הסיום.
  2. בעל מניות קיבל מהחברה תשלומים שונים בתקופת הדחייה, כגון: הכנסת עבודה, דמי ניהול, דמי ייעוץ, הפרשי הצמדה, ריבית או דיבידנד, מרווחים שנצברו עד תום 2013, שלא שולם המס בגינם ביום הסיום. במקרה זה ישולם המס בתוספת הפרשי הצמדה מיום החלוקה בפועל כאשר החיוב בהפרשי הצמדה וריבית יחושב ויצורף לשומת בעל המניות באופן ידני ולא ממוחשב.

החוזר מבהיר כי אף שלכאורה החוק מנוסח כך שגם כאשר הסכום המשולם נמוך מדיבידנד הפירוק הרעיוני, תשלום המס לא ידחה- רשות המיסים תאמץ פרשנות מקלה על פיה סכום המס בגין התשלומים שלא הוחזרו בתוך שנה לא ידחה (ולא סכום הדיבידנד הפירוק הרעיוני המלא).

עליית הערך הגלומה בנכסי החברה ביום הסיום לא תחויב במס במועד הפיכתה של החברה למשפחתית, אלא במועד מכירתם בפועל באמצעות פיצול לינארי של הרווח לשתי תקופות כדלקמן:

  1. בשל התקופה בה היתה חברה רגילה (מיום הרכישה ועד מועד הסיום) יחויב הנישום המייצג במס בשיעור הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודת מס הכנסה (שקול למיסוי דו-שלבי).
  2. בשל התקופה בה היתה חברה משפחתית (מיום הסיום ועד למועד המכירה בפועל) יחויב הנישום המייצג במס רווחי הון ליחיד, קרי, 25% או 30% במקרה של בעל מניות מהותי. חלוקת הרווח הינה לינארית והחוזר מבהיר כי לא ניתן לטעון כי הרווח ביחס לנכס ספציפי צמח בתקופה מסוימת דווקא.

אם יחול הפסד במכירת הנכסים הוראה זו לא תחול.

יודגש כי בהתאם לחוזר חברה קיימת שאינה משפחתית בשנת 2013, אשר הודיעה לפקיד השומה לפני יום התחילה כי היא מבקשת להיחשב חברה משפחתית החל משנת 2014, תחשב לחברה משפחתית החל משנת 2014 מבלי שיחולו עליה הוראות המעבר ביחס לפירוק הרעיוני.