מדריך היערכות במסים

 

19.14   חבותו של נישום מייצג בעת גביית חוב מס מחברה משפחתית[1]

מסכת העובדות בעניין שבנדון עסקה בחברה משפחתית אשר קיבלה דיבידנד מחברה שבבעלותה. בעקבות חלוקה זו הוציא פקיד השומה שומות לחברה המשפחתית ולנישום המייצג. החברה ובעלי מניותיה, לרבות הנישום המייצג, הגישו ערעורים על שומות אלה, בטענה כי הדיבידנד ששולם לחברה המשפחתית לא היה חייב במס. ערעור זה נדחה. בעקבות החלטת ביהמ"ש ביקש פקיד השומה כי תומצא לנישום המייצג התראת פשיטת רגל, לה התנגד הנישום המייצג בטענה כי לא ניתן היה להמציא לו התראת פשיטת רגל בהתאם לסעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980, שכן, לא ניתן פסק דין המחייבו לשלם סכום כלשהו לפקיד השומה. על כך נסוב הדיון בבית המשפט העליון.

בית המשפט התייחס לסעיף 64א(א) לפקודה, לפיו, ההכנסות החייבות והפסדיה של החברה המשפחתית ייוחסו, לבקשתה, לנישום מייצג. לדעת בית המשפט, הסעיף יצר "יצור כלאיים", משום שמצד אחד מהווה החברה המשפחתית אישיות משפטית נפרדת, ומצד שני, הכנסותיה והפסדיה מיוחסים לנישום המייצג. לדידו של בית המשפט, בני משפחה רשאים לבחור כיצד להתאגד. משהחליטו לפעול באמצעות חברה משפחתית, מקבלים הם על עצמם את היתרונות והחסרונות שבצורת התאגדות זו.

לעניין חבותו של הנישום המייצג, לו הוצאו שומות הכוללות את הכנסותיה של החברה המשפחתית מדיבידנד, התייחס בית המשפט לסעיף 64א(5) לפקודה, לפיו, חבות המס מוטלת לא רק על החברה המשפחתית, אלא גם על הנישום המייצג. די בכך כי הנישום והחברה הגישו ערעור מס ואלה נדחו, על מנת לייחס לנישום פסק דין המחייבו בתשלום המס החל על החברה.

לעניין התנגדותו החלקית של הנישום המייצג לגבי הדרך בה בחרו רשויות המס לגבות את חוב המס, באמצעות הליך פשיטת רגל, גרס בית המשפט כי כשם שלא מוטל על נושה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל טרם ייפנה להליך פשיטת רגל, כך גם לא ניתן לחייב את רשויות המס לפעול על פי פקודת המיסים (גביה) לפני שינסו לגבות את חוב המס באמצעות הליך פשיטת רגל.

הערעור נדחה.

[1]           ע"א 1168/06, אריה ברנוביץ נ' אגף מס הכנסה פשמ"ג – על ידי היחידה לפירוק, כינוס נכסים. מיסים כא/6 (דצמבר 2007) ה-14.