מדריך היערכות במסים

18.3.6  מפעל מעורב

18.3.6.1 הוראות החוק טרם תיקון 60 לחוק

א.    כללי ייחוס ההכנסה החייבת ב"מפעל מעורב"

המונח "מפעל מעורב" לא הוגדר מפורשות בחוק, אולם הפרקטיקה המקובלת הייתה כי מפעל מעורב הינו מפעל שחלקו מפעל מאושר וחלקו אינו מפעל מאושר, או מפעל שיש בו מספר חלקים מאושרים שהוקמו במועדים שונים.

במסגרת הוראות החוק, ניתנה למרכז השקעות הסמכות לקבוע את אופן חישוב ההכנסה החייבת המיוחסת לכל אחד מחלקי המפעל המעורב. ה"הכנסה החייבת" לייחוס הייתה ההכנסה החייבת של המפעל לפני ניכוי הפחת והפחת המואץ ולפני הניכוי הנוסף בשל פחת. הוצאות הפחת והניכוי בשל פחת יוחסו באופן ספציפי למפעל, שבו כלולים הנכסים נשוא הפחת והניכוי בשל פחת. כמו כן על פי עמדת רשות המיסים, השפעות סעיף 7 לחוק התיאומים (ניכוי בשל אינפלציה/תוספת בשל אינפלציה) נלקחו לאחר פיצול ההכנסה החייבת.

הכנסתו החייבת של המפעל המעורב יוחסה לחלקיו השונים בהתאם ל"יחס הנכסים", אלא אם כן נקבע אחרת בכתב האישור של המפעל המאושר. על פי רוב, נקבע בכתב האישור כי הפיצול יבוצע בהתאם ל"יחס המחזורים". לאור זאת, היה מקובל לפצל את ההכנסה החייבת של המפעל המעורב בהתאם ל"יחס המחזורים" בשילוב עם "יחס הנכסים", במידה שהיה ניתן לעשות כן.

הכנסה חייבת שיוחסה למפעל המאושר, בהתאם לחלוקה כאמור, חויבה במס חברות בשיעור מופחת, כאמור בסעיף 18.3.4.3 לעיל.

במקום שבו נבע הפסד לצורכי מס מהמפעל מאושר ואשר מקורו בפחת מואץ, הוא היה ניתן לקיזוז רק כנגד הכנסה חייבת שנבעה מאותו מפעל מאושר בשנות המס הבאות.

  • רכישת נכסים במפעל מאושר

ברכישת נכסים נוספים למפעל, שלא קיבלו אישור, מוצע לשקול בקשה לנטרולם בחישוב יחס הנכסים (במידת האפשר) או לחילופין לשקול בקשה לתוספת לכתב אישור קיים בגינם או כתב אישור חדש לגביהם (הרחבה) זאת, על מנת להקטין את הפגיעה בהטבות המס.

  • ייחוס ההכנסה החייבת ב"מפעל מעורב" – מבחן יחס המחזורים

אחת האפשרויות לחלוקת ההכנסה החייבת היא באמצעות חישוב גידול ב"מחזור" המפעל. הגידול במחזור הוא הפער שבין מחזור ההכנסות בשנת הדוח (המתייחס להכנסות מהפעילות נשוא כתב האישור) לבין מחזור שנת הבסיס כשהוא מוצמד למדד המחירים הסיטונאי של התפוקה התעשייתית (להלן: "מדד המחירים הסיטונאי"). הגדרת המונח "מחזור בסיס" הייתה מחזור ההכנסות בשנה הקודמת לשנת ההפעלה של התוכנית המאושרת. הגידול במחזור לעומת מחזור שנת הבסיס המתואם מיוחס לחלק המפעל המאושר (בכפוף ל"יחס הנכסים").

למפעלים אשר מייצאים 90% ומעלה ממחזורם הותר להצמיד את מחזור שנת הבסיס למטבע היצוא (במקום למדד המחירים הסיטונאי).

שיטת החישוב האמורה לעיל פגעה במפעלים אשר מחזור היצוא אצלם קטן מ-90% מהמחזור, עקב יצירת פער בין המדד לבין שער החליפין של מטבע החוץ, אשר גרם לכך שמחזור החלק המאושר נשחק.

שר התעשייה והמסחר ושר האוצר, קבעו (בתחולה משנת המס 1997) כי גם במפעלים ששיעור היצוא שלהם 70% לפחות מהמחזור יהיה ניתן להצמיד את מחזור הבסיס למטבע היצוא.

שער החליפין יחושב על פי המטבע העיקרי של תמורת היצוא.

  • קיזוז הפסדים מן העבר ב"מפעל מעורב" על פי סעיף 74 לחוק עידוד השקעות הון – פס"ד כרמל אולפינים

כרמל אולפינים החלה בפעילותה מאז היווסדה בשנת 1988. לחברה "מפעל מעורב" כהגדרתו בחוק לעידוד השקעות הון, מאחר שיש לה השקעות רגילות והשקעות מאושרות על פי החוק. ההשקעה האחת אושרה ביום 21.10.1988 ב"מסלול מענקים" וחלו בה תוספות ותיקונים בתקופה שבין 11.2.1992 עד 11.8.1993 (להלן: "תוכנית א"). ההשקעה האחרת אושרה ביום 23.7.1995 ב"מסלול חלופי" (להלן: "תוכנית ב").

בשנת המס 1996 נוצרה לחברה לראשונה הכנסה חייבת חיובית. בדוח המס שהגישה לשנה זו היא ייחסה את ההכנסה החייבת להשקעותיה השונות (הרגילה, תוכנית א' ותוכנית ב') בהתאם ליחס הנכסים בכל השקעה, כאמור בסעיף 74 לחוק.

לאחר הייחוס האמור, קיזזה החברה את הפסדי העבר שנצטברו עד שנת 1995, מן ההכנסה החייבת שיוחסה לפעילות הרגילה בלבד. פקיד השומה חלק על שיטת קיזוז ההפסדים של החברה כיוון שלשיטתו יש לקזז את הפסדי העבר מן ההכנסה החייבת הכוללת בטרם תיוחס להשקעות השונות, כך שהקיזוז יהיה בעצם מכל ההשקעות באופן יחסי, ולא מההשקעה הרגילה בלבד. על כך הגישה החברה ערעור לבית המשפט המחוזי.

 

"בית המשפט המחוזי קבע כי יש לפרש את המונח "הכנסה חייבת" בסעיף 74 לחוק זה כמשמעותו בפקודת מס הכנסה, דהיינו, "הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין". אולם, הוא הוסיף כי יש הצדקה למודיפיקציה במשמעות המונח לצורך סעיף 74 לחוק, כך שהוא לא יכלול קיזוז הפסדים מן העבר. שכן, כך ההתחשבות בהפסדים מועברים מהעבר תביא לטשטוש יחודו של 'המפעל' (שאושר במלואו או בחלקו) כיחידה חדשה. היא תגרום לכך שההפסדים העסקיים מהעבר שאינם נובעים מפעילותו השוטפת של המפעל ייוחסו למפעל, שהרי אין מניעה כי הפסדי עסק אחד שבבעלות הנישום ישמשו לקיזוז רווחי עסק אחר שבבעלותו. וכן, קיזוז ההפסדים בשלב קביעת 'העוגה' העומדת לחלוקה, יכול להביא לכך שההטבה המתבטאת בהקטנת שיעורי המס תשחק והנטייה בפסיקה היא להימנע מפרשנות המונעת מהנישום ליהנות ממלוא הטבות המס הניתנות לו". לאור זאת, קיבל בית משפט המחוזי את ערעור החברה, במובן זה שקיזוז ההפסדים מן העבר ייעשה מן ההשקעה הרגילה בלבד לאחר הייחוס על פי סעיף 74 לחוק.

 

בית המשפט העליון קבע כי השאלה האם "הכנסה חייבת", המוגדרת בסעיף 74 לחוק כ"לפני הפחת והפחת המואץ", היא גם לפני קיזוז הפסד מן העבר או אחריו, תוכרע על פי כללי הפרשנות המקובלים. הכלל המנחה הוא כי חוק מס, כמו כל חוק אחר, יש לפרש על פי התכלית המונחת בבסיסו. לשון החוק היא נקודת ההתחלה ותכלית החוק היא נקודת הסיום, במסלול הפרשני."

 

בסעיף 74 לחוק אין הגדרה פוזיטיבית מפורשת בדבר משמעות המונח "הכנסה חייבת". לדעת בית המשפט העליון, אין לקבל את טענת פקיד השומה, כי יש הפניה מפורשת לסעיף 1 לפקודה, מכוח סעיף 47 לחוק, מאחר שסעיף זה מצוי בפרק השביעי לחוק ואיננו חל על הפרק העשירי, שבו נמצא סעיף 74 לחוק. כן יש לדחות את טענת החברה, כי לשון החוק דנה מפורשות בשנת המס השוטפת ושוללת כל הפסד מן העבר. הפתיח ברישא של סעיף 74(ב), שדן בהטבות לשנת מס מסוימת, מובן על רקע כך, ששנת מס היא יחידת החישוב והשומה בדיני המס, ואין ללמוד ממנו על שלילה מפורשת של קיזוז הפסדי העבר, כפי שניסתה החברה לטעון.

מבחינת לשון הסעיף, המונח "הכנסה חייבת" סובל הן את פרשנות פקיד השומה, כי הוא כולל קיזוז הפסדים מן העבר והן את פרשנות החברה כי אין הוא כולל קיזוז כאמור. אכן, יש גם טעם בטענות פקיד השומה, כי לשון הסעיף מלמדת על כוונת המחוקק לתת למונח "הכנסה חייבת" בסעיף 74 לחוק משמעות כמשמעות הנודעת לו בסעיף 1 לפקודה, כלומר, בקיזוז ההפסדים מן העבר. אכן, הוצאת ניכוי פחת ופחת מואץ מהגדרת "הכנסה חייבת" מלמדת במידה מסוימת, כי המחוקק כיוון להגדרת "הכנסה חייבת" בסעיף 1 לפקודה. יחד עם זאת, מסקנה זו אינה הכרחית וחד משמעית ויש מקום לפרשנויות נוספות.

אין חולק, כי תכליתו של סעיף 74 לחוק היא להבטיח מתן ההטבות על פי החוק לחלק המאושר בלבד. לדעת בית המשפט העליון, כדי להגשים את התכלית האמורה יש לפרש את המונח "הכנסה חייבת" ככולל קיזוז הפסדים מן העבר, ככל שמדובר בהפסדים של "המפעל המעורב". כלומר, הפסדים מן העבר, שנוצרו בטרם הפך המפעל להיות "מפעל מעורב", הם הפסדים שיש לקזזם מן הפעילות שקדמה ל"מפעל המעורב", ואין כל הצדקה תכליתית להחיל עליהם את סעיף 74 לחוק. אולם, הפסדים מן העבר, שנוצרו "במפעל המעורב", הם הפסדים של "המפעל המעורב", ויש לייחסם לכל פעילות "המפעל המעורב", בהתאם לשיטת הייחוס הקבועה בסעיף 74 לחוק. הפסדים מן העבר שנוצרו בתקופת ה"מפעל המעורב", נבעו מכל פעילות "המפעל המעורב", ולכן, אין הצדקה לקזזם רק כנגד ההכנסה הרגילה ולהיטיב עם הנישום, כשם שאין הצדקה לקזזם רק כנגד ההכנסה המוטבת ולהרע עם הנישום. תכלית החוק מובילה למסקנה כי יש לקזזם גם כנגד ההכנסה הרגילה וגם כנגד ההכנסה המוטבת, ושיטת הייחוס שתחול לעניין זה היא שיטת הייחוס הקבועה בסעיף 74 לחוק. כך תוגשם תכליתו של סעיף 74 לחוק.

לאור זאת, נשאלת השאלה, מה המועד הרלבנטי לתחילתו של "מפעל מעורב"? מועד התחילה לא יהיה בשנה הראשונה שבה נוצרה לחברה הכנסה חייבת חיובית, שמזכה בשיעור מס מופחת, שכן שיעורי מס מופחתים הם הטבה אחת הניתנת ל "מפעל מעורב" אך לא ההטבה היחידה. "מפעל מעורב", זוכה להטבות שונות, לאחר אישורו, ובכלל זה, ניכויי פחת בשיעורים גבוהים מהרגיל. על-כן, סיווג מפעל כ"מפעל מעורב", לצורך סעיף 74 לחוק, רק מהשנה הראשונה שבה יש למפעל הכנסה חייבת חיובית, מוביל לקיזוז הפסדים שנבעו מפעילות רגילה ומפעילות הנהנית מהטבות מס מסוימות על פי החוק, כנגד ההכנסה הרגילה בלבד. משמעות הדבר היא מתן הטבה לפעילות רגילה, בניגוד לתכליתו של סעיף 74 לחוק. בהעדר כל טענה אחרת, ובהינתן כי החברה החלה בניכוי פחת מואץ עם מתן האישור להשקעותיה, הרי שיש לראות בה, בנסיבות המקרה דנן, "מפעל מעורב", החל מיום מתן האישור, מבלי שהדבר ימצה את הדיון בשאלה המשפטית בדבר מועד תחילת הסיווג "מפעל מעורב" לצורך סעיף 74 לחוק, בנסיבות שונות.

במקרה שלפנינו, אושרה תוכנית א' ביום 21.10.1988 על פי מסלול ההטבות אשר בסעיף 47 לחוק, והחברה החלה לקבל הטבות על-פי החוק, ובכלל זה, ניכוי פחת בשיעורים גבוהים. על-כן, החל ממועד זה היא "מפעל מעורב" לצורך סעיף 74 לחוק. אין לקבל כי תחילת סיווגה של החברה כ"מפעל מעורב" על פי סעיף 74, הוא בשנת 1996, שבה נוצרה לראשונה הכנסה חייבת חיובית, מאחר שגם קודם לכן היא נהנתה מהטבות על פי החוק. לאור זאת, הפסד שנוצר החל מיום 21.10.1988 יש לקזז מן ההכנסה החייבת של המפעל המעורב, ולייחס את ההכנסה החייבת הנותרת בין תוכנית א' ובין הפעילות הרגילה על פי האמור בסעיף 74 לחוק.

תוכנית ב' אושרה ב-23.7.1995 במסלול הטבות על פי סעיף 51 לחוק, והחל ממועד זה התחילה החברה ליהנות מהטבות מסוימות על פי החוק. על כן, החל ממועד זה, החברה היא "מפעל מעורב" שיש לו שלושה חלקים. לאור זאת, הפסד שנוצר החל מ-23.7.1995, יש לקזזו מן ההכנסה החייבת של החברה, ואת ההכנסה החייבת הנותרת, יש לייחס על פי סעיף 74 לחוק, בין תוכנית א', תוכנית ב' והפעילות הרגילה.

בצורה זו, מיוחסים הפסדי החברה לפעילות שיצרה את ההפסדים, על סמך הנחת המחוקק, כי יחס הנכסים משקף גם את יחס ההפסדים. בצורה זו ניתנות ההטבות על פי החוק לפעילות המאושרת בלבד.

בית המשפט העליון ציין כי "שיטת הייחוס" הקבועה בסעיף 74 חלה רק באין קביעה אחרת של המנהלה. בענייננו אין קביעה כזו. על דרך העיקרון נראה לבית המשפט העליון כי במקום שניתן לקבוע שיטת ייחוס מדויקת יותר, על יסוד נתונים קונקרטיים הנוגעים ל"מפעל המעורב", עדיף שהמנהלה תפעיל סמכותה, בין ביוזמתה היא, ובין בעקבות פניה של המפעל המעורב. באופן זה תיקבע ההכנסה החייבת על יסוד הנתונים הנוגעים לחלקי המפעל השונים (המאושר והלא מאושר), ולא על יסוד נוסחה מתמטית המבוססת על יחס שווי הנכסים, נוסחה שלא בהכרח משקפת את היחס האמיתי של ההכנסה החייבת הקיימת בין חלקי המפעל השונים.

לעניין זה ראה גם הוראות חוזר 11/2011 בסעיף ו' להלן.

ה.         ייחוס הפסדים להכנסה בשיעורי מס רגילים – פס"ד מודול בטון

חברת מודול בטון השקעות בתעשייה בע"מ (להלן: "המשיבה" או "החברה") הינה חברה העוסקת בייצור ובשיווק מוצרים נלווים לענף הבנייה, ולה מפעל תעשייתי אשר קיבל מעמד של "מפעל מאושר" בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון (להלן: "החוק לעידוד"), והכנסותיו פטורות מס בהתאם ל"מסלול חלופי" הקבוע בסעיף 51 לחוק לעידוד (להלן: "הכנסות מוטבות"). בנוסף להכנסות המוטבות, לחברה הכנסות החייבות במס חברות (להלן: "הכנסות רגילות") בהתאם להוראות סעיף 126 לפקודת מס הכנסה.

שנות המס אשר סביבן נסב הערעור הינן השנים 1999 ועד 2002, כאשר בשנים אלה, למעט שנת 2002, החזיקה החברה בכל מניותיה של חברת כלל מודול בטון בע"מ (להלן: "חברת הבת"), אשר לה הכנסות החייבות במס חברות לפי הפקודה, קרי הכנסות רגילות. המשיבה בחרה, מכוח הזכות המוקנית לה על-פי הוראות החוק לעידוד התעשיה (מיסים), התשכ"ט-1969, להגיש דו"ח מאוחד עם חברת הבת לצרכי מס. בהתאם, קיזזה המשיבה, במהלך שנות המס נשוא הערעור, במסגרת הדו"ח המאוחד את הפסדי הבת כנגד הכנסותיה הרגילות, ולא קיזזה כנגד הכנסותיה המוטבות, כך שכל שנה יתרת ההפסדים הועברה על ידי המשיבה לשנות המס הבאות (להלן: "הפסדים המועברים").

פקיד השומה (להלן גם: "המערער") טען כי החברה הייתה חייבת לקזז את ההפסדים העסקיים שהועברו אליה מחברת הבת כנגד כלל הכנסותיה ובכך גם כנגד הכנסותיה המוטבות.

במסגרת ההתדיינות בהליך בפני בית המשפט המחוזי, קבע בית המשפט המחוזי כי עצם עמדתו של פקיד השומה מהווה כרסום בכוחו הממצע של קיזוז הפסדים מועברים ומעקר את התמריץ שאליו התכוון המחוקק בחוקי העידוד הרלוונטיים למקרה זה. יתרה מכך, חיוב מעין זה אליו כיוון פקיד השומה אינו מתיישב עם רעיון המיצוע הגלום בהעברת הפסדים בין הכנסות "דומות" ואף מתנגד עם הסימטריה המתבקשת ושוחק ומטה את הצדק האנכי.

לאור קביעות כאמור הוגש ערעור על ידי המדינה אל בית המשפט העליון.

ביום 21 בפברואר 2010 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין זה אשר אישש את עמדתו של בית המשפט המחוזי.

בקשר עם סוגיית קיזוז הפסדים עסקיים מועברים כנגד הכנסות מוטבות ביסס בית המשפט העליון את קביעותיו על העמדה על פיה במצבים בהם יש ספק בדבר היקף תחולת דיני קיזוז ההפסדים אשר יש ליישם, עדיף יהיה להכריע (בדרך כלל) לטובתה של גישה המביאה להרחבת התחולה על פני גישה המביאה לצמצומה. כפועל יוצא מכך קבע בית המשפט העליון כי אין לחייב את המשיבה לקזז הפסדים מפעילותה הרגילה, כנגד הכנסתה המוטבת שכן יישום שיטתו של המערער יש בה כדי לסכל את מטרת המחוקק להעניק פטור ממס להכנסה במסלול החלופי לפי החוק לעידוד. בכך נפגע התמריץ ליזמים לבחור במסלול החלופי של פטור ממס תמורת ויתור  מצידם על מענק השקעה, ובכך נפגעת התכלית שבבסיס החוק האמור. בית המשפט קובע כי סעיף 51(ב) קובע פטור מלא העומד בפני עצמו כאשר בסעיף 51(ג) קבע המחוקק כי הפטור "פוקע" במועד חלוקת הדיבידנד. המטרה הינה לתמרץ חברה שבבעלותה מפעל מאושר להותיר את הכנסותיה בתקופת ההטבות בידיה, כאשר חלוקת הדיבידנד משמעה הוצאת רווחי המפעל המאושר לבעלי המניות במקום המשך השקעתם בחברה. חברה בעלת מפעל מאושר במסלול חלופי יכולה להחליט אם לחלק את הדיבידנד ואם לאו ולפיכך אין מדובר בדחיית מס אלא בפטור ממס שעשוי לפקוע בנסיבות של חלוקת דיבידנד. יצוין כי גם העדר של מנגנון שערוך והצמדה מעיד כי לא בדחיית מס עסקינן.

יצוין בעניין זה כי במסגרת הדיון הועלתה סוגיית קיזוזם של הפסדים הנובעים מפעילותו של "מפעל מאושר" כנגד הכנסה רגילה, אך יחד עם זאת בחר בית המשפט העליון להותירה בצריך עיון מבלי להיכנס לעומק לדיון.

לעניין זה ראה גם הוראות חוזר 11/2011 בסעיף ו' להלן.

ו.          חוזר מס הכנסה מספר 11/2011 – קיזוז הפסדים ב"מפעל מעורב"

ביום 23.10.2011 פורסם חוזר מס הכנסה מספר 11/2011 שמטרתו מתן הבהרות בנושא אופן ייחוס וקיזוז הפסדים שמקורם במפעל מעורב לאור סעיף 74 לחוק (על נוסחיו לפני תיקון 60 ואחריו), ולאור ההלכות שנקבעו בפסיקה (כרמל אולפינים ומודול בטון).

 

להלן עיקרי הדברים שנקבעו בחוזר:

  • על חברה בעלת מפעל מאושר או מוטב שאושר לאחר תיקון 60 שנצברו בה הפסדים עובר לתיקון 60, יחולו הוראות סעיף 74 כנוסחו לאחר תיקון 60, לגבי הפסדים אלו.
  • אופן קיזוז ההפסדים במפעל מעורב שיש בו חלקים ישנים בלבד (לגביהם יש להחיל את הוראות סעיף 74 הישן) או במפעל מעורב שיש בו חלקים ישנים לצד חלקים חדשים (לגביהם יש להחיל את הוראות המעבר לסעיף 74 מתיקון 60) יבוצע באופן שבו, ההפסד המועבר יקוזז כנגד הכנסות מכלל התוכניות של המפעל שהיו קיימות במועד היווצרות ההפסד לרבות תוכניות שההכנסה מהן פטורה בהתאם להוראות חוק העידוד (הלכת כרמל אולפינים). במידה ולאחר יישום האמור לעיל, נותרת יתרת הפסד (שאינה נובעת מייחוס פחת מואץ באופן ספציפי בהתאם לסעיף 74 הישן) באחד מחלקי המפעל ומנגד רווח בחלק אחר של המפעל, אזי יש חובה לקזז את ההפסד, בהתאם להוראות סעיף 28(א) לפקודה, כנגד הכנסה חייבת הנובעת מאחד מחלקי המפעל האחרים החייבים במס, אם בשיעור מס חברות מופחת ואם בשיעור מס חברות רגיל, וזאת בהתאם להעדפת החברה. במידה ולחברה חלק מפעל אשר יש בו הכנסה פטורה מכח הוראות החוק, לא תהיה חובת קיזוז של יתרת ההפסד השוטף כנגד ההכנסה הפטורה מחלק זה (הלכת מודול בטון) האמור יחול גם לגבי יתרת הפסד שוטף הנוצר מחלק המפעל שאילו היה רווח היה פטור ממס מכח הוראות החוק. כך, יתרת הפסד שוטף זו, שנוצרה מחלק המפעל שאילו היה רווח היה פטור ממס מכוח הוראות החוק, תהא חייבת בקיזוז כנגד הכנסה חייבת במס חברות בשיעור כלשהו, אולם לא תחול חובת הקיזוז כאמור כנגד הכנסה פטורה שמקורה במפעל המאושר או המפעל המוטב. מקום שלא ניתן לקזז את כל ההפסד בשנת המס כאמור, על יתרת ההפסד השוטף שלא קוזז (ואשר הופך להיות הפסד מועבר מהמפעל) יחולו הוראות סעיף 28(ב) לפקודה והלכת כרמל אולפינים, לרבות קיזוזו כנגד הכנסה פטורה.
  • כאשר לחברה הכנסות ממפעלים ישנים ו/או מפעלים חדשים (להלן: "פעילות תעשייתית") וכן הכנסות שאינן מהמפעל (להלן: "פעילות לא תעשייתית") יתכן ויווצר הפסד מהפעילות התעשייתית ו/או מהפעילות הלא תעשייתית (כגון: פעילות מסחרית, שכר דירה, רווח הון וכו') חברה כאמור תפעל בהתאם להוראות כדלקמן-
  • הפסד הנובע מאחד או יותר מחלקי המפעל של הפעילות התעשייתית יקוזז כנגד אחד מחלקי המפעל החייבים במס (אך לא כנגד הכנסה פטורה) או כנגד ההכנסה החייבת מהפעילות הלא תעשייתית. הקיזוז יבוצע בהתאם להעדפותיה של החברה כנגד הכנסה בשיעור מס רגיל או בשיעור מס מופחת. הוראות אלו יחולו גם לגבי הפסד הנוצר מחלק המפעל של הפעילות התעשייתית, שאילו היה רווח היה פטור ממס מכח הוראות החוק.
  • הפסד מהפעילות הלא תעשייתית, יקוזז כנגד אחד מחלקי המפעל החייבים במס (אך לא כנגד הכנסה פטורה מהמפעל), אם בשיעור מס מופחת או במס חברות רגיל, בהתאם להעדפותיה של החברה ובכפוף להוראות סעיף 28 לפקודה.

(3)   מקום שלא ניתן לקזז את כל ההפסד בשנת המס, על יתרת  ההפסד שלא קוזז מחלק המפעל, יחולו הוראות סעיף 280ב) לפקודה והלכת כרמל אולפינים. על יתרת הפסד שלא קוזז מהפעילות הלא תעשייתית, יחולו הוראות סעיף 28(ב) לפקודה והחברה תוכל לבחור בשנים הבאות את סדר הקיזוז על פי העדפותיה.

  • יודגש, כי הפסד שוטף או הפסד מועבר אינם חייבים בקיזוז כנגד הכנסה פטורה מכח הוראות החוק (למעט הפסד מועבר שמקורו בפעילות המפעל בהתאם להלכת כרמל אולפינים), אך החברה תהיה רשאית לבחרו לקזז את ההפסד כנגד הכנסה פטורה כאמור לעיל.

ז.          חלוקת דיבידנד

חלוקת דיבידנד מהכנסתו החייבת בשנת מס מסוימת של מפעל מעורב (אשר חלקו מאושר וחלקו אינו מאושר) מחייבת חלוקה יחסית הן מרווחי החלק המאושר והן מרווחי החלק הלא מאושר (למעט רווחי מפעל מאושר הפטורים ממס לפי המסלול החלופי או לפי מסלול מענקים). חלוקת הדיבידנד המחולק לחלקי המפעל המאושר והלא מאושר נעשית לפי יחס ההכנסה החייבת ממנה חולק הדיבידנד, בניכוי מס החברות החל עליה.

אולם, נציין כי קיימת פרשנות לפיה אין חובה בחלוקה מקבילה מהחלק המאושר בעת חלוקת דיבידנד ממפעל מעורב מהחלק הלא מאושר.

חברה אשר קיבלה דיבידנד ממפעל מאושר והתחייבה עליו במס (15%) ומחלקת אותו, תזכה בהחזרי מס על תשלומי עבר בעת שירשורו של אותו דיבידנד. ולפיכך, חברה אשר מקבלת דיבידנד ואשר מעוניינת בחלוקת הדיבידנד המתקבל לבעלי מניותיה, מייחסת חשיבות פחותה לשאלה בנוגע למפעל המאושר ולמס המוטל בעת חלוקתו, מאחר והבחינה מבוצעת לגבי המקבל האחרון.

בהקשר להקטנת הפסד שנבע ממכירת מניות חברה בעלת מפעל מאושר/מעורב בגובה דיבידנד שחולק בשנתיים שקדמו למכירה – ראה סעיף 12.6 למדריך המס.

18.3.6.2 "מפעל מעורב" על פי הוראות תיקון 60 לחוק (תמצית הוראות חוזר מס הכנסה 3/2006)

א.         כללי

במסגרת תיקון 60 הוחלף סעיף 74 לחוק. להלן פירוט עיקר השינויים:

  • שונתה שיטת ייחוס ההכנסה החייבת במפעל המעורב, ובכלל זה נקבע כי ההכנסה החייבת במפעל מעורב תיוחס בהתאם ל"יחס המחזורים בלבד" (לעניין זה תוקנה הגדרת "מחזור בסיס");
  • בוטל הייחוס הספציפי של הפחת והניכוי הנוסף בשל פחת;
  • בוטל האיסור על קיזוז הפסד ממפעל מאושר או ממפעל מוטב הנובעים מפחת מואץ;
  • הייחוס יבוצע לאחר קיזוז הפסדים המועברים משנות מס קודמות.

ב.         הגדרת מפעל מעורב

במסגרת התיקון היה צורך להתאים את הגדרת מפעל מעורב עקב הכנסת המושג "מפעל מוטב" במסגרת התיקון. לפיכך, נקבע במסגרת התיקון כי "מפעל מעורב" הוא מפעל שנעשתה בו הרחבה, אחת או יותר, ומתקיים בו אחד מאלה:

חלקו הוא מפעל מאושר וחלקו אינו מפעל מאושר.

 

  • חלקו הוא מפעל מוטב וחלקו אינו מפעל מוטב.

 

  • יש בו מספר חלקים מאושרים או מספר חלקים מוטבים, שהוקמו במועדים שונים.

 

 

  •  

ג.          אופן ייחוס ההכנסה החייבת של המפעל המעורב לחלקיו השונים

בתיקון נקבע כי ייחוס ההכנסה החייבת של המפעל המעורב לחלקיו השונים יבוצע באופן בלעדי לפי "יחס המחזורים" (המכונה בחוק : "הפרש ההרחבה"), כמוגדר בחוק. כמו כן, בהתאם לפרקטיקה המקובלת מלפני התיקון, נקבע כי יש לייחס את ההכנסה החייבת החל מההרחבה האחרונה וכלה בהרחבה הראשונה, לפי הסדר. על פי הוראות החוק, אין ליישם את "מבחן הנכסים" אלא אם המפעל משתמש במכונות וציוד שנעשה בהם שימוש קודם בישראל (ראה פירוט בסעיף 18.3.6.1 א' לעיל).

על מנת לחשב את ההכנסה החייבת שיש לייחס לכל חלק מאושר ו/או מוטב במפעל המעורב, יש לחשב לכל חלק של המפעל את המחזור הנובע ממנו – המכונה בחוק "הפרש ההרחבה".

סכום ההכנסה החייבת המיוחס לכל חלק מחלקי המפעל המעורב יחושב על פי היחס של כל הפרש הרחבה לכלל המחזור; ובנוסחה מתמטית, המכפלה שבין כלל ההכנסה החייבת של המפעל בשנת המס לבין היחס שבין "הפרש ההרחבה" למחזור המפעל בכללותו.

"הפרש ההרחבה", שהוא תוספת המחזור שיש לשייכה לכל הרחבה, יחושב בהתאם לכללים הבאים:

  • כאשר למפעל הרחבה אחת בלבד – "הפרש ההרחבה" יהא ההפרש שבין מחזור המפעל בשנת המס לבין מחזור הבסיס המתואם של אותה הרחבה. אם ההפרש הינו סכום שלילי, הפרש ההרחבה יהא אפס.
  • כאשר למפעל מספר הרחבות – לגבי ההרחבה האחרונה בזמן, "הפרש ההרחבה" יחושב בהתאם לאמור בסעיף (1) דלעיל; ולגבי כל הרחבה אחרת, "הפרש ההרחבה" יהא ההפרש שבין מחזור הבסיס המתואם של ההרחבה העוקבת אשר לגביה הפרש ההרחבה הוא חיובי, לבין מחזור הבסיס המתואם של אותה הרחבה. אם ההפרש הינו סכום שלילי, הפרש ההרחבה יהא אפס.
  • כאשר למפעל הרחבה שהיא "מפעל קשור" – כאמור בהגדרת "הרחבה" שבסעיף 51 לחוק, הרחבה יכול שתבוצע גם על ידי הקמת "מפעל קשור". ככלל, יש ליישם את הוראות סעיף 74 לחוק לגבי כל אחד מהמפעלים – הן המפעל עצמו והן המפעלים הקשורים אליו. עם זאת, נקבעה הוראה אנטי תכנונית שתכליתה למדוד את הטבות המס במצב בו בעל מפעל קיים מעתיק חלק מפעילות המפעל הקיים למפעל שהוא מפעל קשור או ממשיך פעילות עסקית קיימת במפעל אחר שהקים. לפיכך, בהגדרה "הפרש הרחבה" קובע החוק כי בחישוב הפרש ההרחבה של מפעל קשור, יש להפחית ממחזור המפעל הקשור את הירידה במחזורים של המפעל האחר (אם הייתה כזו).

לעניין זה, יצוין כי:

  • תיאום מחזור הבסיס: במסגרת התיקון תוקנה הגדרת "מחזור בסיס", המשמשת בחישוב "יחס המחזורים" ובנוסף נקבע כי הוא יתואם לפי שיעור עליית מדד המחירים הסיטונאיים של התפוקה התעשייתית (כפי שהיה עובר לתיקון) או לפי מדד אחר אותו קבעו השרים.

בחוזר מס הכנסה 3/06 הובהר כי התקנות בדבר בסיס ההצמדה של מחזורי הבסיס – תקנות לעידוד השקעות הון (כללים בדבר שיעור הצמדה לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חלק מאושר במפעל מעורב), התשנ"ח-1997 – עדיין בתוקף.

  • שחיקת מחזורים: השרים הוסמכו לקבוע הוראות בקשר להפחתת מחזור הבסיס. ראה לעניין זה סעיף 18.3.6.3 להלן.
  • ההכנסה החייבת לייחוס: ההכנסה החייבת לייחוס לפי "יחס מחזורים" הינה הכנסה חייבת כהגדרתה בפקודה, קרי – "הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין". מכאן, שהפחת והפחת המואץ לא ייוחסו באופן ספציפי לחלקי המפעל השונים, כפי שהיה קודם לתיקון (למעט פחת בגין נכסים מנוטרלים, שלא יוחס באופן ספציפי אף לפני התיקון), אלא לפי "יחס המחזורים". בנוסף, מהגדרה זו עולה כי הייחוס יבוצע לאחר קיזוז הפסדים המועברים משנות מס קודמות (בהקשר זה ראה פסק הדין שניתן בפרשת כרמל אולפינים בסעיף 18.3.6.1 ד' לעיל).

בחוזר מס הכנסה 3/06 הובהר כי על פי הוראות סעיף 7 לחוק התיאומים, יש ליישם את הוראות הסעיף, הן לפני התיקון לחוק והן לאחריו, לאחר פיצול הכנסתו החייבת של המפעל המעורב. דהיינו, את הניכוי בשל אינפלציה או התוספת בשל אינפלציה יש לייחס לחלקים השונים של המפעל המעורב רק לאחר הפעלתו של סעיף 74 לחוק.

  • קיזוז הפסד מפחת מואץ: במסגרת התיקון לא נקבעו הגבלות על קיזוז הפסד, הנובע מפחת מואץ שנתבע בהתאם להוראות החוק, כפי שנקבעו בסעיף 74 לחוק, טרם התיקון.
  • הקטנת ההכנסה החייבת, המזכה בהטבות מס עקב שימוש במכונות וציוד, שנעשה בהם שימוש קודם בישראל

במסגרת התיקון נקבע כי אם נעשה במפעל המעורב שימוש במכונות או בציוד אחר, שנעשה בהם שימוש קודם בישראל, יופחת מסכום ההכנסה החייבת של המפעל, שבשלה הוא זכאי להטבות לפי החוק, סכום ההכנסה החייבת הנובע מהשימוש במכונות או בציוד האמורים, בהתאם לכללים שקבע מנהל רשות המסים.

בחוזר הובהר כי אם המפעל רכש נכסים משומשים או חכר נכסים משומשים (והכול כשהשימוש היה בישראל, ולא בחו"ל), אפילו לתקופה קצרה, יהא עליו להפעיל את "מבחן יחס הנכסים" לאחר הפעלת "מבחן יחס המחזורים". לעניין זה, נקבע בחוזר האמור כי רכבים פרטיים ו/או רכבים מסחריים, כהגדרתם בפקודת התעבורה, שנעשה בהם שימוש קודם בישראל, לא יהוו "נכסים משומשים" לצורכי סעיף 74 לחוק, אם אלה אינם משמשים לפעילות הייצורית של המפעל.

לא יחשבו כנכסים משומשים, לצורך יישום "מבחן יחס הנכסים", מכונות וציוד שנעשה בהם שימוש קודם בישראל במשך תקופה שאינה עולה על 6 חודשים מיום רכישתם, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

  1. נתקבל על כך אישור מראש מאת מנהל רשות המסים או מי שהוסמך על ידו.
  2. הנכסים נרכשו מחברה המצויה בהליך פירוק שלא מרצון.
  3. בעל המפעל, שרכש הנכסים, אינו "קרוב" של החברה המתפרקת. לעניין זה, "קרוב" – כמשמעות המונח בסעיף 88 לפקודה.
  4. לא נתקבל מענק בשל הנכסים שנרכשו כאמור.

 

המחוקק הסמיך את מנהל רשות המסים לקבוע כללים מפורטים בקשר לאופן יישום "מבחן יחס הנכסים". בחוזר מס הכנסה 3/06 נקבע כי עד למועד פרסום הוראות מפורטות בעניין זה, ובכפוף לתחולת הכללים שיפורסמו, קבע המנהל כי יש להפעיל את "מבחן יחס הנכסים" בהתאם להוראות סעיף 74(ב)(1) לחוק לפני תיקונו, בשינויים המתחייבים.

  • ייחוס דיבידנד לחלקי המפעל השונים

ההוראה שהייתה קיימת ערב התיקון בנוגע לייחוס דיבידנד לחלקי המפעל המעורב השונים נכללה גם במסגרת התיקון, בשינויים המתחייבים.

החוק קובע כי כאשר חברה, שהיא בעלת מפעל מעורב, מחלקת דיבידנד, יראו את הדיבידנד כאילו חולק, באופן יחסי, מרווחים של כל אחד מהחלקים במפעל המעורב בשנת המס שמרווחיה מחולק הדיבידנד. ייחוס הדיבידנד לכל אחד מהחלקים יתבצע בהתאם ליחס ההכנסה החייבת, בניכוי מס החברות החל, בשל כל חלק וחלק. לעניין זה, על החברה להצביע על שנת המס שמרווחיה חולק הדיבידנד.

החוק קובע כי רווחים פטורים במסלול החלופי ו/או רווחים פטורים במסלול מענקים (אזור פיתוח א' – שנתיים פטור), יראו אותם כאילו הם רווחים של מפעל נפרד. המשמעות היא, שהוראות המפורטות לעיל, לא יחולו על רווחים פטורים אלה. החברה תהא רשאית להצביע על המקור ממנו חולק הדיבידנד, אם מרווחים פטורים כאמור ואם מרווחים אחרים שאינם פטורים.

כפועל יוצא מן האמור, יש להחיל את הוראות סעיף 74(ד)(4)(א) לחוק (ייחוס פרופורציונאלי) רק לגבי חלוקת דיבידנד מרווחים במסלול מענקים (שאינם פטורים) ו/או מרווחים במסלול אירלנד ו/או מרווחים פטורים במסלול האסטרטגי ו/או מרווחים חייבים במס במסלול החלופי ו/או מרווחים אחרים של המפעל החייבים בשיעור מס חברות רגיל.

  • תחולה והוראות מעבר

יום התחילה של התיקון הינו 1 באפריל 2005.

בנוסף, נקבעה הוראת מעבר, לפיה סעיף 74 לחוק, בנוסחו עובר לתיקון, יחול על תוכניות שאושרו על ידי המנהלה ולגבי השקעות שנעשו עד ליום 31 במרס 2005.

אם הייתה במפעל הרחבה לאחר יום התחילה (1 באפריל 2005) (להלן: "התוכניות החדשות"), יחולו הוראות סעיף 74 לחוק, בנוסחו עובר לתיקון, רק על חלק ההכנסה החייבת שיוחס, לפי הוראות סעיף 74 לחוק, כנוסחו לאחר התיקון, לחלק המפעל שאושר לפני יום התחילה. בחוזר מס הכנסה 3/06 הובהר כי תחילה, יש לייחס ההכנסה החייבת המשויכת ל"תוכניות החדשות" לפי הוראות סעיף 74 לחוק, ואחרי כן, לייחס את ההכנסה החייבת שיוחסה לתוכניות שאישרה המנהלה לפני 1 באפריל 2005 ("התוכניות הישנות")

לפי הוראות סעיף 74 לחוק, כנוסחו טרם התיקון. בחוזר האמור הובהר כי כפועל יוצא מן האמור לעיל, יש לפעול בהתאם לאמור להלן:

  1. יש לחשב את ההכנסה החייבת, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה, של המפעל המעורב. ההכנסה החייבת תחושב לפני יישום הוראות סעיף 7 לחוק התיאומים;
  2. יש לחשב את הפרשי ההרחבה ואת מחזורי הבסיס של כל החלקים במפעל המעורב;
  3. יש לייחס את ההכנסה החייבת לחלקים החדשים בהתאם להוראות סעיף 74 לחוק החדש (יחס המחזורים ויחס נכסים, אם קיים);
  4. את יתרת ההכנסה החייבת יש לייחס לחלקים הישנים;
  5. יש להוסיף ליתרת ההכנסה החייבת, האמורה בפסקה 4 דלעיל, את ההוצאות הבאות: פחת, פחת מואץ וניכוי נוסף בשל פחת (להלן: "הוצאות הפחת הכוללות") בשל נכסים שנרכשו עבור החלקים הישנים (נכסים מאושרים או לא מאושרים, למעט נכסים מנוטרלים);
  6. יש להוסיף ליתרת ההכנסה החייבת, האמורה בפסקה 5 לעיל, הפסדים עסקיים מועברים, למעט החלק שיוחס לפי סעיף 74 החדש לחלקים החדשים, שלפי הלכת כרמל אולפינים יש לייחסם באופן ספציפי;
  7. על הסכום האמור בפסקה 6 יש להחיל את הוראות סעיף 74 הישן, דהיינו: (א) יש לייחס ההכנסה החייבת בין החלקים הישנים לפי יחס המחזורים של החלקים הישנים (בכפוף לקביעות המנהלה); (ב) יש לייחס הפסדים עסקיים מועברים בהתאם להלכת כרמל אולפינים; (ג) יש להפעיל את מבחן יחס הנכסים לגבי כל חלק וחלק; (ד) יש לייחס את הוצאות הפחת הכוללות בין החלקים הישנים (ייחוס ספציפי);
  8. יש ליישם את הוראות סעיף 7 לחוק התיאומים.

18.3.6.3 נוהל שחיקת מחזור בסיס ב"מפעל מעורב"

א.         כללי

ביום 6 באוגוסט 2007 אושרו התקנות לעידוד השקעות הון (הפחתת מחזור בסיס), התשס"ו-2007 (להלן: "התקנות"), המקנות הגדלה משמעותית של הטבות המס להן זכאיות חברות עתירות טכנולוגיה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

הוראות התקנות יחולו על חברות אשר בבעלותן מפעל מעורב, דהיינו מפעל שחלקו הינו מפעל מאושר וחלקו אינו מפעל מאושר או מפעל שיש בו מספר חלקים מאושרים שהוקמו במועדים שונים.

עד להחלת התקנות, בנוהל שחיקת מחזורים נקבע כי שחיקת מחזורי הבסיס תעשה עבור הרחבה ספציפית. על פי התקנות, הפחתת מחזור הבסיס תעשה בהתייחס למפעל כולו על מכלול התוכניות הקיימות בו. כלומר, אם ההרחבה האחרונה במפעל זכאית להפחתת מחזור הבסיס בהתאם לתקנות, כל ההרחבות שקדמו במפעל ייהנו אף הן מהפחתת מחזור הבסיס ובלבד שהשנה הקובעת שלהן לא קדמה לשנת המס 1996.

ב.         התנאים

התקנות קובעות כי מפעל מאושר ומפעל מוטב רשאים להפחית את מחזור הבסיס בשיעור של 10% לכל שנת מס ובלבד שהתקיימו בכל שנת מס התנאים הבאים:

1)     הוצאות המו"פ שהוציא המפעל לא פחתו מ-7% מהמחזור בשנת המס או שהוצאות המו"פ בשנת המס ובשנה שקדמה לה לא פחתו מ-7% מהמחזור בשנת המס ובשנה שקדמה לה.

במסגרת חוזר מס הכנסה מספר 4/2010 (להלן: "החוזר"), שפורסם ביום 18 באוקטובר 2010, נקבע כי יש להביא בחשבון את הוצאות המו"פ (שאושרו על ידי המדען הראשי בנטרול הוצאות המו"פ ששימשו לרכישת נכסים) לפני ניכוי מענקים מהמדען הראשי שהתקבלו לפי חוק המו"פ.  לעניין תנאי זה על המפעל לפנות למדען הראשי במשרד התמ"ת בכל שנת מס לצורך קבלת אישור על סכום הוצאות המו"פ. יודגש כי כל אישור מגורם אחר, אינו עונה לתנאי הנדרש.

יובהר כי הוצאות שהוציא מפעל אשר נותן שירותי מחקר ופיתוח עבור אחר, לא יובאו בחשבון כהוצאות מו"פ לעניין התקנות מכיוון שהקניין הרוחני (IP) אינו בבעלות המפעל, ולפיכך המפעל לא יהא זכאי להפחתת מחזור הבסיס.

2)     20% לפחות מכלל העובדים בחברה בשנת המס או לפי חישוב ממוצע בשנת המס ובשנה שקדמה לה, הם בעלי תואר אקדמי בתחום ההנדסה, המחשבים, מדעי הטבע או המדעים המדויקים ועובדים בתחום השכלתם.

בחוזר צוינו מספר דגשים לעניין זה כדלקמן:

  • תואר אקדמי הינו לכל הפחות תואר ראשון במוסד שהוכר על יד המועצה להשכלה גבוהה בישראל או תואר אקדמי שהוענק על יד מוסד להשכלה גבוהה בחו"ל, אשר הוכר על ידי משרד החינוך.
  • הבדיקה תכלול את כל עובדי החברה ולא רק את עובדי המפעל.
  • בעת ביצוע הבדיקה הדו-שנתית, יש להביא בחשבון את סך העובדים בעלי תואר אקדמי בשנת המס ובשנה שקדמה לה, ולחלקם בסך כל העובדים בחברה בשנת המס ובשנה שקדמה לה.
  • עובד במשרה חלקית או שעבד בחלק משנת המס יובא בחשבון באופן יחסי בנוסחה.
  • יש לקבל בכל שנת מס את הצהרת החברה חתומה על ידי גורם מוסמך רלוונטי, בדבר העובדים המתאימים שעבדו בתחומם.

3)     כמו כן, ובנוסף לתנאים המפורטים לעיל, נדרש כי בשנת הבחירה או לעניין מפעל מאושר בשנת ההפעלה (להלן: "השנה הקובעת"), התקיים במפעל אחד מאלה (להלן: "תנאי ההתחדשות"):

(א)   תנאי תחלופת מוצרים – מחזור המפעל בשנה הקובעת ממכירת מוצרים שיוצרו בו בשנת המס להשוואה, לא עלה על 50% ממחזורו באותה שנת מס, או שמחזור המפעל בשנה שלאחר השנה הקובעת ממכירת מוצרים שיוצרו בו בשנת המס הראשונה שלאחר שנת המס להשוואה, לא עלה על 50% ממחזורו באותה השנה.

לעניין זה, "שנת המס להשוואה" – אחת מאלה –

(1)    הייתה למפעל הכנסה בכל אחת משמונה שנות המס המסתיימות בשנה הקובעת – שנת המס שקדמה בחמש שנים לשנה הקובעת.

(2)    לא הייתה למפעל הכנסה בתקופה המצוינת בס"ק (1) לעיל, והייתה לו הכנסה בכל אחת מחמש שנות המס המסתיימות בשנה הקובעת – שנת המס שקדמה בשלוש שנים לשנה הקובעת.

(3)    לא התקיימו התנאים המפורטים בס"ק (1) או (2) לעיל – שנת המס שקדמה בשנתיים לשנה הקובעת.

מדובר בקריטריון המעיד כי היקף המכירות של המוצרים שנמכרו בעבר, נשחק בצורה משמעותית. בהפחתת מחזור הבסיס, יקטן חלק הגידול במחזור בשנת המס המיוחס למכירות אותם מוצרים ישנים.

בחוזר הובהר כי במקרים בהם קיים ספק לגבי הגדרת המוצרים והשונות ביניהם, יש לפנות למחלקת חוקי עידוד.

(ב)    תנאי תחלופת נכסים יצרניים – המפעל נדרש להשקיע בנכסים יצרניים בהתאם ל"וותק" המפעל כמפורט להלן –

(1)    ביחס למפעל, שהייתה לו הכנסה בכל אחת משמונה שנות המס המסתיימות בשנה הקובעת, השקעת המפעל ברכישת נכסים יצרניים, שנעשתה בתקופה של חמש שנים המסתיימות בתום השנה הקובעת, הייתה בסכום השווה ל-50% לפחות מהמחיר המקורי המתואם של הכנסים המקוריים.

לעניין זה, "נכסים מקוריים" – נכסים יצרניים, למעט בניינים, שהיו למפעל בתום שנת המס שקדמה לתקופת ההשקעה (תקופה של חמש שנים המסתיימת בתום השנה הקובעת), שלגביהם זכאי היה המפעל לתבוע ניכוי בעד פחת בשנת המס הראשונה לתקופת ההשקעה, אילו היה נתבע פחת מיום רכישתו, לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941.

החוזר מבהיר כי נכסים שהופחתו במלואם קודם לתקופת ההשקעה, לא יובאו בחישוב הנכסים המקוריים, אך ורק כאשר בסיס ההפחתה שלהם התבצע בהתאם לתקנות הפחת. במידה והנכסים האמורים הופחתו במלואם בשל פחת מואץ, שאינו מכח תקנות הפחת, או מכח הוראות אחרות של פחת או הפחתה, יש לנטרל את הפחת המואץ ולערוך חישוב מחודש של הפחת התיאורטי שהיה נוצר אילו הופחתו הנכסים האמורים בהתאם לתקנות הפחת.

(2)    ביחס למפעל, שלא הייתה לו הכנסה בכל אחת משמונה שנות המס המסתיימות בשנה הקובעת, והייתה לו הכנסה בכל אחת מחמש שנות המס המסתיימות בשנה הקובעת – נדרש כי ההשקעה המזערית המזכה המסתיימת בשנה הקובעת לא תפחת מ-75% מההשקעה ברכישת נכסים יצרניים (למעט בבניינים) מיום הקמת המפעל עד תום שנת המס שקדמה לשנה שבה החלה ההשקעה המזערית המזכה.

(3)    ביחס למפעל, שלא התקיימו בו התנאים המפורטים בס"ק (1) ו-(2) לעיל, נדרש כי ההשקעה המזערית המזכה המסתיימת בשנה הקובעת לא תפחת מההשקעה ברכישת נכסים יצרניים (למעט בבניינים), מיום הקמת המפעל ועד תום שנת המס שקדמה לשנה שבה החלה ההשקעה המזערית המזכה.

בחוזר נקבע כי ביחס לתנאים (2) ו-(3) לעיל מדובר בחישוב מצטבר של עלות כלל הנכסים היצרניים שנרכשו על ידי המפעל ממועד הקמתו. בנוסף, חישוב העלות הינו בסכומים נומינליים ללא הצמדה למדד.

הפחתת מחזור הבסיס תחול לגבי מחזור הבסיס של הרחבה שלגביה התקיימו התנאים המצוינים לעיל, ולגבי כל ההרחבות שקדמו לאותה הרחבה, ובלבד שהשנה הקובעת שלה לא קדמה לשנת המס 1996.

ג.          דגשים והבהרות

בחוזר ניתנו דגשים והבהרות כמפורט להלן:

  • מפעל שלא עמד בשנה הקובעת בכל התנאים המפורטים בסעיף 18.5.3.2, לא יהא זכאי להפחתת מחזור הבסיס עד להתקיימות כל התנאים בשנה הקובעת העוקבת (הרחבה הבאה).
  • מפעל שעמד בשנה הקובעת בכל תנאי הזכאות להפחתת מחזור הבסיס, אך לא עמד בתנאי המו"פ או בתנאי האקדמיים בשנת מס מסוימת לאחר השנה הקובעת, לא יהא זכאי להפחתה בשיעור של 10% ממחזור הבסיס לאותה שנת מס ובשנים שלאחריה בגין אותה שנת מס. חזרו להתקיים לגבי המפעל התנאים האמורים, יהא זכאי המפעל להפחתת מחזור הבסיס ביתרת תקופת ההטבות.
  • מפעל שעמד בשנה הקובעת ובכל שנה שלאחריה בתנאי הזכאות להפחתת מחזור בסיס ובשנה מסוימת נמצא בהפסד לצרכי מס, יוכל להביא בחשבון את שיעור ההפחתה של אותה שנת מס בחישוב היתרה המצטברת של שיעור ההפחתה בשנים הבאות.
  • מפעל קשור

מפעל קשור מוגדר בתקנות באופן שונה מההגדרה בסעיף 51 לחוק. במידה ולמפעל מאושר/ המוטב קיים מפעל קשור, קובעת הוראת הביצוע כי יש לפעול כדלהלן:

  1. לעניין בחינת העמידה בתנאי המו"פ – יש להוסיף למחזור המפעל את מחזור המפעל הקשור ולהוסיף להוצאות המו"פ של המפעל את הוצאות המו"פ של המפעל הקשור.
  2. לעניין בחינת העמידה בתנאי האקדמאים – יש לראות בשתי החברות כחברה אחת, ולבדוק את תנאי האקדמאים בשתי החברות ביחס לכלל העובדים בשתי החברות.
  • תחולה

תחולת התקנות הינה על מפעל מוטב בשנת המס 2004 ואילך ועל מפעל מאושר בשנת המס 2005 ואילך. מפעל מאושר ששנת ההפעלה של ההרחבה שלו היא שנת המס 2004 או לפניה ויש בידיו אישור מהמנהלה להפחתת מחזור הבסיס לגבי אותה הרחבה, רשאי להפחית את מחזור הבסיס בשנת 2005 ואילך כאמור לעיל, בהתאם לתנאים המפורטים לעיל.