מדריך היערכות במסים

 

17.9.2    שינויים בכללי חברת משלח יד זרה- הדין לאחר תיקון 198 (החל מיום 1.1.14).

תיקון 198 לפקודה שינה באופן מהותי את כללי החמי"ז כדלקמן:

  1. מיסוי דיבידנד רעיוני– עד לתיקון ראו הכנסה שמופקת על ידי חמי"ז כהכנסה שהופקה בישראל. לאחר התיקון, השינויים הינם כדלקמן:
  • בעל מניות תושב ישראל שהוא בעל שליטה בחברת משלח יד זרה שיש לה רווחים שהופקו או נצמחו ממשלח יד מיוחד, יראו אותו כאילו קיבל כדיבידנד את חלקו היחסי באותם רווחים, ויחול עליו שיעור המס הקובע בסעיף 126(א) (נכון לשנת 2019- 23%).
  • לעניין קיזוז הפסד כמשמעותו בסעיף 28 יראו את הדיבידנד כהכנסה ממשלח יד.
  • לעניין בעל מניות שאינו בעל שליטה יחולו הוראות סעיף זה רק במועד התשלום בפועל.
  • בעל מניות שזכאי להטבות לפי הוראות סעיף 14(א) בשל היותו תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק, יינתנו לו ההטבות לפי אותו סעיף בשל חלקו היחסי ברווחי חברת משלח היד הזרה אשר הופקו או נצמחו בחוץ לארץ, כל עוד טרם חלפו עשר שנים הממועד שהיה לתושב ישראל.
    1. זיכוי בגין הדיבידנד הרעיוני:
  • חלה במדינת המושב של חברת משלח היד הזרה חובת תשלום מס חברות זר, יינתן זיכוי כנגד המס החל על הדיבידנד הרעיוני, בגובה המס הזר ששולם בפועל בידי החברה, כשהוא מוכפל בשיעור הזכויות של בעל המניות תושב ישראל ברווחים ממשלח יד מיוחד של חברת משלח היד הזרה.
  • סכום הזיכוי לא יעלה על המס שבעל מניות חייב בו בישראל על הכנסתו החייבת .
  1. מיסוי הדיבידנד שיחולק בפועל מתוך רווחים ממשלח יד מיוחד– בעת חלוקה כאמור, יחולו ההוראות הבאות:
  • היה בעל המניות חברה תושבת ישראל שאינה חברת בית כמשמעותה בסעיף 64, חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א, או חברה להחזקת נכסי נאמנות כהגדרתה בסעיף 75ג-

(1)       יופחת מהדיבידנד המס ששולם בפועל על ידי בעל המניות על הדיבידנד הרעיוני לאחר שהופחת ממס זה הזיכוי ממס זר כאמור לעיל בסעיף 2, אם לא חייב את החברה לשלמו. הדיבידנד לאחר ההפחתה כאמור יחויב במס בהתאם להוראות סעיף 126(ב).

(2)       בעת תשלום דיבידנד בפועל ליחיד בעל שליטה בחברה תושבת ישראל, כאמור ברישה, מתוך רווחים ממשלח יד מיוחד ששולם עליהם מס לפי האמור לעיל, יינתן זיכוי בגובה המס הזר ששילמה חברת משלח היד הזרה בשל חלוקת הדיבידנד לחברה תושבת ישראל.

ב.     היה בעל המניות חברת בית, חברה משפחתית או חברה להחזקת נכסי נאמנות, או יחיד, יופחת מהדיבידנד המס ששולם בפועל על ידי בעל המניות לאחר שהופחת ממס זה הזיכוי ממס זר כאמור לעיל, אם לא חייב את החברה לשלמו. הדיבידנד לאחר ההפחתה כאמור יחויב במס לפי הוראות סעיף 125ב ויחולו הוראות סעיף 204, ובלבד ששיעור המס שישולם לפי פסקה זו ולפי האמור בסעיף 1 לעיל (הדן בדיבידנד רעיוני), לא יעלה על השיעור המרבי הקבוע בסעיף 121 ובתוספת המס הקבוע בסעיף 121ב.

  1. תיקון הגדרת "דיני המס החלים" – התיקון קובע כי כאשר מדובר ב"מדינת אמנה" (מדינה גומלת), סכומי ההכנסה, ההכנסה החייבת והרווחים, לעניין הרווחים שלא שולמו, ההכנסה הפסיבית ורווחים הנובעים מהכנסה פסיבית, יכללו גם דיבידנד או רווח הון גם אם הם פטורים ממס או שאינם הכנסה לפי דיני המס באותה המדינה, למעט רווח הון במסגרת שינוי מבנה שמהותו דחיית אירוע מס ואינו כולל חילופי מקרקעין במקרקעין, לרבות שינוי מבנה מסוג שקבע המנהל; ולא יכללו הוצאות רעיוניות או הוצאות המחושבות על בסיס קביעת עלות חדשה של נכס שלא שולמה בפועל, וכן עלות המתבססת על קביעת שווי חדש של נכס (step-up ), דהיינו סכומים שנוכו לצורך מס באותה מדינה שאינם מוכרים כהוצאה או כניכוי לפי כללי חשבונאות מקובלים, כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ה) שלהלן:

(א)  ריבית רעיונית;

(ב)  תמלוגים רעיוניים;

(ג)   פחת בשל קביעת בסיס עלות חדש בלי שזו שולמה;

(ד)  פחת מעבר לעלות ששולמה בפועל;

(ה)  הוצאות נוספות כפי שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

כאשר מדובר במדינה שאינה מדינת אמנה (מדינה שאינה גומלת), סכום הרווחים שלא שולמו, סכום ההכנסות הפסיביות וסכום הרווחים הפסיביים יחושבו בהתאם לדיני המס בישראל וזאת חלף כללי חשבונאות מקובלים בישראל.  

יש לציין כי ברשימת העמדות החייבות בדיווח בנושא מיסוי בינלאומי נכללת עמדה מס' 18/2016 בדבר דיבידנד רעיוני המתקבל מחברת משלח יד זרה (להרחבה ר' סעיף 9.27.1 בפרק 9).

חוזר מס הכנסה מס' 5/2016 – חברת משלח יד זרה בעקבות תיקון 198 לפקודה –   ביום 31 באוקטובר 2016 פרסמה רשות המיסים חוזר מס הכנסה 5/2016  בנושא חברת משלח יד זרה בעקבות תיקון 198 לפקודה. לאור העובדה כי מנגנון החמי"ז הממסה הכנסות של חברת משלח יד זרה שהופקו בפועל מחוץ לישראל עלול להתנגש עם הוראות האמנות למניעת מיסי כפל, נקבע בתיקון 198 כי יש להתאים, בשינויים המחויבים, את מודל המיסוי של החמי"ז למודל המיסוי הקיים לגבי חברה נשלטת זרה שהינו מודל מקובל בעולם, באופן שהמיסוי יחול על הכנסתו של היחיד תושב ישראל ולא על הכנסת החברה הזרה. הסדר המס החל על חמי"ז בעקבות תיקון 198 חל אך ורק על הכנסות החברה הזרה שהופקו מחוץ לישראל ואשר מקורם במשלח יד מיוחד. מטרת החוזר הינה לפרט ולהסביר את הסדר המס החדש החל על חברת משלח יד זרה ובעלי מניותיה.