מדריך היערכות במסים

17.8.1    מיסוי בעל שליטה בחברה נשלטת זרה

            חוזר מס הכנסה 5/2003

במסגרת הרפורמה במס הכנסה (תיקון מספר 132) הורחב בסיס המיסוי הבינלאומי החל על תושבי ישראל באמצעות מעבר ממיסוי טריטוריאלי למיסוי פרסונלי. מעבר זה נועד למסות את תושבי ישראל על כלל הכנסותיהם בחו"ל. על מנת למנוע מצב שבו נישום, אשר מחויב במס בהתאם לשיטה הפרסונאלית, ינתב את הכנסותיו הפסיביות שמקורן מחוץ לישראל (ריבית, דיבידנד, תמלוגים, דמי שכירות ותמורה ממכירת נכס הוני) למסגרת משפטית זרה נפרדת – חברה זרה (תושבת חוץ) שהינה בבעלותו ועל ידי כך ידחה את החבות במס בישראל עד למועד קבלת ההכנסות בפועל בידיו, נקבעו כללים למיסוי חברה כאמור המוגדרת כ"חברה נשלטת זרה". שיטת מיסוי זו ידועה בעולם כהוראות CFC (Controlled Foreign Corporation).

כללי

במסגרת תיקון 132, נקבעו הוראות שעיקרן חיוב בעל השליטה במס, במקרים בהם חברה זרה מוחזקת על ידי תושב ישראל, כאשר רוב הכנסתה פסיבית או רוב רווחיה נובעים מהכנסה פסיבית (להלן: "חנ"ז"). זאת, באמצעות ראיית בעל השליטה בחנ"ז – אשר לו הכנסות פסיביות שטרם חולקו, כאילו חולקו לו אותן הכנסות כדיבידנד. משמעות הוראה זו היא מיסוי בעל השליטה על בסיס צבירת ההכנסות הפסיביות בחברה למרות שטרם חולקו לו בפועל.

לעניין זה הכנסה פסיבית היא כל אחת מההכנסות הבאות ובתנאי שאינה הכנסה מעסק או ממשלח יד: הכנסות מדיבידנד, ריבית או הפרשי הצמדה, תמלוגים, שכירות או תמורה ממכירת נכס שלא שימש בידי החברה בעסק או במשלח יד. לעניין השאלה האם נכס שימש בעסק או משלח יד – יש לבחון זאת בהתאם לתקופת השימוש במרבית תקופת ההחזקה בנכס.

הכנסה פסיבית כוללת גם הכנסה כלשהי שמקורה בהכנסות או בתמורה כאמור לעיל, אף אם היא הכנסה מעסק או ממשלח יד. הכוונה היא לראות בהכנסה מדמי ניהול וכיוצא באלה, שמקורן בהכנסות פסיביות כהכנסה פסיבית.

במסגרת תיקון 198 לפקודה שונו כללי החנ"ז באופן מהותי. התיקון נכנס לתוקף ביום 1 בינואר 2014. ראשית, נדון בכללי החנ"ז שהינם בתוקף עד ליום 31.12.13 ולאחר מכן נפרט את הדין החל מיום 1.1.14.