מדריך היערכות במסים

16.3 ניכוי מס במקור משכר המשולם לעובד זר

בשנת 2003 תוקנו התקנות בכל הקשור לעובדים זרים. עיקר התיקון מתייחס להעסקת עובדים זרים במשק בית פרטי.

  1. הגדרות

"עובד זר" – כהגדרתו בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991, אשר משולמת לו משכורת לעובד זר.

"משכורת לעובד זר" – משכורת המשולמת לעובד זר על ידי יחיד, במשק ביתו הפרטי.

  1. הוראות הניכוי במקור החלות על מעביד המשלם משכורת לעובד זר

תקנה 3(ד) לתקנות קובעת כי במידה ומדובר בעובד זר תושב ישראל, ינוכה המס במקור על פי הכללים החלים על תושבי ישראל כמפורט בתוספות א' או ב' לתקנות, ואילו במידה והעובד הזר הינו תושב חוץ, אזי ניכוי המס במקור יהיה בהתאם לתוספת ג' שהוספה לתקנות.

  1. טפסים ודיווח

חובת מילוי טופס 101 אינה חלה על עובד זר.

על פי תקנה 11(ד), מעביד המשלם משכורת לעובד זר, יגיש לפקיד השומה עד ה-15 בכל חודש אי זוגי דין וחשבון בטופס 0102ז, על מספר העובדים הזרים ששילם להם משכורת לעובד זר, בתקופה שבין ה-14 בחודש האי זוגי הקודם עד ה-13 בחודש הדיווח, על סכום המשכורת לעובד הזר ששילם בתקופה האמורה, בין אם נוכה ממנה מס ובין אם לאו, ועל סכום המס שניכה לפי תקנה 3 באותה תקופה, וישלם באותו מועד את סכום המס שניכה כאמור.

תקנה 12(ה) לתקנות קובעת כי חובות הרישום בטופס 101 והגשת טופס 126, לא יחולו על מעביד המשלם משכורת לעובד זר.

על פי תקנה 13(ד) מעביד ששילם משכורת לעובד זר, בין אם ניכה ממנו מס ובין אם לאו, יתן לעובד אישור על המשכורת ששילם ועל המס שנוכה, עד ל-31 במרץ של כל שנה לגבי שנת המס הקודמת שבה שולמה לעובד הזר המשכורת. אם העובד חדל להיות מועסק – ינתן האישור באותו יום.

לעניין זה, יצוין כי פורסמו תקנות מס הכנסה (מועד לתשלום ניכויים ומסים) (תיקון), התשע"ח-2017. במסגרת התיקון בוצעו שני תיקונים בתקנות מס הכנסה (מועד לתשלום ניכויים ומסים), התש"ן-1990 (להלן: "התקנות העיקריות") המסמיכות את מנהל רשות המסים לאשר לאדם או לסוגי בני-אדם שבשנת-המס הקודמת לא העסיקו בשום יום מימות השנה יותר מ-10 עובדים לדחות את הדיווח שהיה עליהם להגיש בחודש זוגי, לחודש שלאחריו. זאת, על אף האמור בתקנות ניכוי מס במקור המנויות בתקנות העיקריות.

במסגרת התיקון הראשון, הורחבה רשימת התקנות שלגביהן תחולנה התקנות העיקריות.

ואילו במסגרת התיקון השני, תוקנה תקנה 2 לתקנות העיקריות תוך שנקבעו שלושה מקרים בהם יהיה מנהל רשות המסים רשאי לדחות את הדיווח שיש להגיש בחודש זוגי לחודש לאחריו.

תחולת התיקון נקבעה ליום 1.1.2018, וזאת לגבי דוחות שיש להגיש לפי פקודת מס הכנסה לשנת-המס 2018 או לאחריה.

כמו כן, בוצע תיקון לתקנות ניכוי מס במקור ותשלום מקדמות עודפות במסגרתו פורסמו התקנות הבאות: תקנות מס הכנסה (ניכוי מעמלת ביטוח) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מסוגי שכר מסוימים) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (תשלום מקדמה בשל הוצאות עודפות), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתמורה, מתשלום או מרווח הון במכירת נייר ערך, במכירת יחידה בקרן נאמנות או בעסקה עתידית) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד עבודה חקלאית או תוצרת חקלאית) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד עבודות הלבשה, עבודות מתכת, עבודות חשמל ואלקטרוניקה ועבודות הובלה) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום בשל הימורים, הגרלות או פעילות נושאת פרסים) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום דמי שכירות) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי משכר סופרים) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד עבודות בנייה והובלה) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד דמי פגיעה בעבודה ותגמול בעד שירות במילואים) (תיקון), התשע"ח-2017; תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד עיבוד יהלומים או בעד מסחר ביהלומים) (תיקון), התשע"ח-2017; ותקנות מס הכנסה (ניכוי מסכומים ששולמו מקרן השתלמות) (תיקון), התשע"ח-2017.

במסגרת התקנות האמורות נקבע כי תשלום המס המנוכה במקור בהתאם לתקנות נשוא התקנות שצוינו לעיל כמו גם תשלום המקדמה בגין הוצאות עודפות יבוצע ב-16 לחודש העוקב, וזאת במקום ה-15 לחודש כפי שהיה קבוע עד כה.

במקביל, גם מועד המצאת הדיווחים/אישורים שהיה קבוע בחלק מהתקנות העיקריות נדחה מה-15 ל-16 לחודש.

  1. הבהרות נוספות

מועד הדיווח הראשון לעניין זה חל ביום 15.9.2003.

השינוי מתייחס למעסיקים יחידים במשק ביתם בלבד. לא חל שינוי בהוראות הדיווח והניכוי ביחס לעובדים זרים המועסקים במסגרת עסקית (חברות, חברות כח אדם, יחידים וכדומה), למעט במקרה שחברת כח אדם, מפנה עובד זר לעבודה במשק בית פרטי, ועל פי ההסכם העובד יקבל משכורת גם ממעסיקו במשק הבית הפרטי וגם מחברת כח האדם – חובה לערוך תאום מס.

משקי בית פרטיים, המעסיקים כדין עובדים זרים בסיעוד, לא ינכו מס הכנסה במקור משכר המשולם על ידם לאותם עובדים זרים. משמעותה של העסקה כדין היא כי עובדים קיבלו אשרות כניסה ורישיון לשיבת ביקור למטרת עבודה, ובידי המעסיק נמצא אישור רשמי להעסקת אותו עובד מסויים.

לעומת זאת, חובת הניכוי במקור תמשיך לחול על חברות המעסיקות עובדים זרים, כחברות סיעוד וחברות כח אדם, גם אם העובדים הזרים מופנים על ידן לעבודה בסיעוד במשק בית, וכן תחול חובת ניכוי במקור על מעסיקי עובדים זרים בסיעוד במסגרות אחרות שאינן משקי בית פרטיים כבתי חולים ובתי אבות.