מדריך היערכות במסים

14.4.3 אי התרת קיזוז הפסד הון הנובע מירידה בשער המטבע במכירת נייר ערך זר

הסוגיה שלפנינו נוגעת בחישוב רווח המתקבל מנייר ערך זר שגובה ההכנסות ממכירתו תלויות בשער מטבע חוץ. בעוד שרווחים הנובעים מעליית שער המטבע מהווים "סכום אינפלציוני" ועל כן פטורים מחיוב במס, הפסדים שנוצרו כתוצאה מירידת שער המטבע קוזזו מרווח ההון הנומינלי שהתקבל ואף הגדילו את הפסד ההון במקרים בהם חלה ירידה בשער נייר הערך.

בתאריך 13.8.2014 התקבלה פסיקה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ע"מ 13485/13 חברת כלל פיננסים בטוחה ניהול השקעות בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 5 (להלן: "פס"ד כלל פיננסים"), לפיה אין להתיר בקיזוז הפסד הון הנובע משינוי בשער חליפין בעת מכירת נייר ערך הנקוב במטבע חוץ, בהתאם להוראות סעיף 92(א)(1) לפקודה.

כלל פיננסים בטוחה ניהול השקעות בע"מ (להלן:"המערערת") הינה חברת תושבת ישראל אשר עוסקת בניהול תיקי השקעות ובכלל זה מנהלת עבור לקוחותיה מסחר בניירות ערך חוץ שערכם נקוב במטבע חוץ. בעת מימוש ניירות ערך עבור לקוחותיה חייבת המערערת בניכוי מס במקור. לצורך חישוב ניכוי המס במקור נכללו, מלוא ההפסדים שנוצרו ללקוחותיה ממימוש ניירות ערך חוץ ובין היתר, הפסדים הנובעים מירידה בשער מטבע החוץ.

בית המשפט המחוזי בתל אביב מפי השופט מגן אלטוביה קבע כי יש לבצע הקבלה בין הפטור ממס שניתן על רווחי הון הנובעים מהפרשי שער מנייר ערך הנקוב במטבע חוץ לבין אי התרת קיזוז הפסדי הון הנובעים מאותו מקור, הפרשי שער מנייר ערך הנקוב במטבע חוץ. בית המשפט קבע כי בעסקת מכירה של נייר ערך גלומים למעשה שני נכסים- נכס אחד הינו נייר הערך שנרכש בשער כלשהו במועד הרכישה ונמכר בשער כלשהו במועד המכירה. שער זה קובע את הרווח או ההפסד שהניב נייר הערך. נכס שני הינו מטבע החוץ שבו נרכש נייר הערך אשר עשוי להיות שונה במועד המכירה ובשל כך עשוי גם הוא להניב רווח או הפסד בעסקה וזאת ללא קשר לשער נייר הערך עצמו. שינוי בשער מטבע החוץ אינו קשור לשינוי בשער נייר הערך ומושפע מגורמים אחרים ולכן נקבע כי יש לראות בשני מרכיבים אלו כנכסים נפרדים. על כן, כשם שהכנסה הנובעת מעלייה בשער המטבע הינה פטורה יש להקבילה להפסד הנובע מירידה בשער המטבע ולכן הפסד כאמור לא יותר בקיזוז.

בעקבות פס"ד כלל פיננסים התקבלו בענין זה מספר נוסף של פסקי דין:

  • בתאריך 4.9.2014 התקבל פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ת"מ 137/07 מיכל בראל נ' מדינת ישראל- רשות המסים בדבר בקשה לאישור תביעה ייצוגית באשר ליכולת קיזוז הפסד הנובע מירידה בשער החליפין בפיקדון בנקאי כנגד ריבית שנצמחה בגין אותו פיקדון. השופט מגן אלטוביה פסק כי יש לראות בריבית המתקבלת בפיקדון בנקאי מקור הכנסה נפרד מהפרשי ההצמדה שנצמחו מאותו הפיקדון ולכן כפי שהכנסה שמקורה בעליית שער המטבע פטורה ממס אזי בשעה שבה חלה ירידה בשער המטבע לא תותר אפשרות קיזוז הפסד זה כנגד רווחי ריבית שנצמחו והתקבלו. טענה זו התבססה בין השאר על העיקרון המצויין בסעיפים 28, 29 ו-92 שלפיו אין להתיר קיזוז הפסד אשר אם היה לרווח היה פטור ממס.
  • בתאריך 24.11.2014 התקבל פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ע"מ 1575/12 נכסי ארקין בע"מ ואח' נ' פקיד שומה למפעלים גדולים. בפסק דין זה דובר על חברה משפחתית (להלן: "מערערת 1") והנישום המייצג בה (להלן: "מערער 2") אשר בשנים 2007-2009 נוצרו להם רווחי הון חייבים במס כתוצאה ממימוש השקעות מערערת 1 בניירות ערך הנקובים במטבע חוץ, שאותם ביקשו המערערים לקזז מול הירידה בשער החליפין של מטבע החוץ בטענה כי הסיפא של הגדרת "מדד" לפי סעיף 88 לפקודה ("…על אף האמור, לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד") לא חלה, זאת מאחר ומדובר בחברה משפחתית שאינה יחיד. בהתאם, חישובי רווחי ההון שנוצרו לחברה המשפחתית כאמור צריכים להיות מחושבים בהצמדה למדד המחירים לצרכן, ולא בהצמדה לשער החליפין כאמור בסיפא של הגדרת מדד. השופט מגן אלטוביה סרב לקבל טענה זו וקבע כי למרות שמדובר בהכנסתה של חברה, מדובר בחברה משפחתית אשר רואים בהכנסתה כהכנסה המתקבלת בידי יחיד (הנישום המייצג), ועל כן חלה על חישוב אותה ההכנסה הסיפא של הגדרת מדד בסעיף 88 לפקודה.
  • בתאריך 30.3.2015 התקבל פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ע"מ 53703/12 עודד ושולמית מוזס ואח' (להלן: "המערערים") נ' פקיד שומה מפעלים גדולים.

גם בפסק דין זה נידון מצב בו השקעות הכוללות ני"ע הנקובים במט"ח אשר הניבו רווחי הון והפסדים שנבעו מירידה בשע"ח.

לטענת המערערים הפסד הון הנזכר בסעיף 92 לפקודה אינו מתייחס להפסד הון על פי מרכיביו ואינו שולל אפשרות קיזוז של חלקים מהפסד ההון. כלומר הפסד ההון המותר בקיזוז הינו הפסד הון בערכו הנומינלי שכן אין אזכור לנושא המדד.

השופט אלטוביה דחה את טענות המערערים בטענה כי לא מצא טעם לשנות ממסקנותיו בעניין כלל פיננסים אשר דן באותה שאלה. הוא הוסיף וקבע כי יש להתייחס לסעיף 92(א)(1) לפקודה בהתאם לנכס בגינו נוצר הפסד ההון או רווח ההון הנזכרים ברישא של הסעיף. דהיינו, רכיב נייר ערך חוץ ורכיב מטבע החוץ בו הוא נקוב כך שלכל רכיב תיעשה הקבלה בין רווח והפסד. הפסד ברכיב מטבע החוץ לא יותר בקיזוז שכן אם היה רווח לא היה חייב במס.

  • בתאריך 12.09.2016 התקבל פסק דין בבית משפט העליון, ע"א 3555/15, ע"א 3723/15, ע"א 5447/16 בעניינם של מוזס וארקין שערערו לעליון (להלן: המערערים) נ' פקיד שומה מפעלים גדולים (להלן: "המשיב").

בית המשפט דחה את הערעורים וקיבל את גישתו של המשיב בקובעו כי  "המסקנה אליה הגענו דומה למסקנה אליה הגיע בית משפט זה בעניין בראל, שם הבחין בית המשפט בין רכיב הריבית לרכיב של הפרשי שער במט"ח. סכום הפסד הון שמקורו בשינוי שער חליפין אליו מוצמד נייר ערך הינו בגדר "סכום אינפלציוני" שאינו בר-קיזוז. מכאן, שסכומי הפסד ההון אותם ביקשו המערערים לקזז, שמקורם בשינוי שער החליפין אליו הוצמדו ניירות הערך בהם השקיעו, אינם ברי קיזוז."