מדריך היערכות במסים

10.5   חוב שנמחל לחברה ונדרש כהפסד הון על ידי המוחל מהווה הכנסה חייבת בידיה – פס"ד אקסא סחר (1991) בע"מ

בעמ"ה 91/96 אקסא סחר (1991) בע"מ נ' פקיד שומה ת"א 3, התמקדה המחלוקת בין פקיד השומה לחברה בשאלת סיווגה של יתרת חוב שחבה החברה לאחד מבעלי מניותיה. יתרת חוב זו נוצרה כתוצאה מכך שבעל המניות פרע לבנק את הערבות בגין הלוואה שנטלה החברה ואשר אותה לא פרעה. במקביל, דרש בעל המניות בדוחו האישי את סכום הערבות שפרע כאמור כהפסד הון.

פקיד השומה טען כי מדובר בחוב שנמחל או ששומט, ולאור סעיף 3(ב)(2) או 3(ב)(3)(א) לפקודה יש לחייב את החברה בגין סכום חוב זה כהכנסה חייבת.

בית המשפט המחוזי קבע, כי שאלת סיווג החוב לבעל המניות הינה שאלה עובדתית, אשר התשובה לה תינתן לאור התייחסות הצדדים, והמעשים שנעשו על ידם בפועל. כאשר מתברר שבעל החוב דרש את סכום החוב כהפסד הון בדוחו משמע – שהוא השלים עם העובדה שחוב זה לא יפרע, ואם הינו מנהלה היחיד של החברה, הקובע כיצד תפעל, משמע שדי בהתייחסותו זו שלו אל החוב, שזו חבה לו, כדי לקבוע שגם מבחינתה מדובר בחוב שלא תידרש עוד לפרעו.

בית המשפט המחוזי אימץ את עמדת פקיד השומה, אשר החליט בנסיבות העניין ליישם את עקרון ההקבלה על הנושא שבמחלוקת, ולראות בהפסד ההון אשר דרש המנהל בתיקו האישי בשל תשלום הערבות, כהכנסה חייבת בידי החברה בניהולו לה נמחל החוב.