מדריך היערכות במסים

1.5.5 מחירי העברה

טיוטת מס הכנסה- קביעת תנאי שוק:

בתאריך 12/10/2020 פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה וטיוטת תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק (תיקון), התשפ"א-2020 בנושא קביעת תנאי שוק. בהמשך לתזכיר החוק לתיקון פקודת הכנסה המופץ להערות הציבור, מוצע לתקן את תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס"ז-2006, על מנת להתאימן למוצע בתיקון פקודת מס הכנסה ולתיקונים הנדרשים בתחום מחירי העברה. התיקון מופץ כעת במקביל לתזכיר והתקנת התקנות כפופה לאישור תיקון סעיפי הפקודה המסמיכים הרלוונטיים.

בשנים האחרונות חלו התפתחויות משמעותיות בתחום מחירי העברה בארץ ובעולם. התפתחויות אלו נועדות לתת מענה לאתגר הגדול איתן מתמודדות מדינות בבואן למסות תאגידים רב לאומיים על הפעילות בשטחן. בשנים האחרונות פרסם ה- OECD יחד עם מדינות ה- G-20 מספר תכניות פעולה הנוגעות גם למחירי העברה, ביניהן תכנית פעולה 13 (Action 13) , בנושא תיעוד ודיווח במחירי העברה.

בתכנית פעולה זו נקבע שחובות התיעוד במחירי העברה לעניין עסקה שנעשית בין שתי ישויות ממדינות שונות בקבוצה רב לאומית, יורכבו משלושה נדבכים:

  1. Local File – מידע אודות עסקאות שביצעה ישות מקומית בקבוצה הרב לאומית. חובת תיעוד זו דומה במהותה לחובת הדיווח הקיימת היום בתקנות, בתוספת רכיבי מידע נוספים החיוניים לקביעת תנאי השוק בעסקאות אלו.
  2. Master File – מידע מקיף אודות הקבוצה הרב לאומית בכללותה. מקורם של נתונים אלו בדרך כלל יהיה בחברת האם הסופית של הקבוצה, כאשר החברות הבנות יוכלו להגיש את המידע במדינת תושבותן, אם יתבקשו לעשות זאת.
  3. Country By Country (CBC) Report – דוח בין מדינתי הכולל מידע מקיף ומפורט על כל ישויות הקבוצה הרב לאומית, שתגיש ישות האם הסופית במדינת תושבותה. לפי תכנית פעולה 13, וההסכם הבין לאומי שגובש בעקבותיו, הדוח יוגש רק בחברות רב לאומיות שהמחזור המאוחד שלהן גבוה מ- 3 מיליארד ₪ (750 מיליון אירו). החובה המיוחדת להכין ולהגיש את הדוח האמור, תתווסף לפקודה בסעיף 85ג על פי הצעת החוק, המונחת בוועדת הכספים לקראת הכנה לקראת קריאה שניה ושלישית.
    בתקנות אלו מוצע לתקן את תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס"ז-2006 על מנת ליישם את תכנית פעולה 13 בישראל, כך שישויות ישראליות בקבוצה רב לאומית ידרשו לאסוף ולתעד את המידע במסגרת ה- Local File וה- Master File ובמקרים המתאימים CBC. בהתאם לכך, מוצע לקבוע חובות תיעוד במתווה דומה למתווה שהוצע בתכנית פעולה 13. בנוסף, מוצעים תיקונים נקודתיים נוספים הנדרשים לצורך ייעול הביקורת השוטפת בתחום מחירי העברה.

 

חוזר מס הכנסה 1/2021 – מחירי העברה/מיסוי בינלאומי

בנושא תשלום לחברת אם בגין הענקת מכשיריה ההוניים לעובדי חברת הבת. החוזר מבהיר את עמדת רשות המיסים בנוגע לתשלום מבוסס מניות שנרשם כעסקה הונית ומפרט את התנאים לסיווג התשלום מהחברה המעסיקה לחברה המקצה כהוצאה או כדיבידנד.

 

עסקה מלאכותית בידי עולה חדש ומחירי העברה- ע"מ 2995-03-17 עמרם ואח' נ' פקיד שומה ירושלים

ב-16 באוגוסט 2021 נקבע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין ישאל דניאל עמרם שבמסגרתו נפסק, כי עסקה בה עולה חדש מכר סימן מסחרי שברשותו לחברה תושבת ישראל שבשליטתו במסגרת הפטור ממס הניתן לעולים חדשים בסעיף 97(ב)(1) לפקודת מס הכנסה הינה עסקה מלאכותית.

המערער, ישראל דניאל עמרם, הינו מהנדס אלקטרוניקה ומחשבים שהגה רעיון לפיתוח ממשק ממוחשב שיקשר בין חברות הביטוח והרופאים המטפלים בצרפת. בשנת 1999 רשם המערער סימן מסחרי על שמו והקים חברה צרפתית. בשנת 2003 עלה עמרם לישראל, הקים את המערערת ספירה ואופק בע"מ והחזיק ב81% ממניותיה, ביתר המניות החזיק גיסו. החברה הינה תושבת ישראל ובשנת הקמתה עסקה בעיקר במתן שירותי פיתוח לחברות קשורות בחו"ל. בשנת 2011 חתם המערער על הסכם למכירת הסימן המסחרי עם החברה הישראלית בתמורה ל8.4 מיליון אירו ולאחר הרכישה התקשרה החברה הישראלית עם החברה הצרפתית בהסכם לפיו החברה הצרפתית תשלם לחברה הישראלית תמלוגים בגין השימוש בסימן המסחרי. בנוסף, החל משנת 2011 החברה הישראלית דרשה הטבות מס כבעלת מפעל מועדף על הכנסותיה ממתן שירותי מחקר ופיתוח עבור תושב חוץ. לעניין מכירת הסימן המסחרי ע"י המערער לחברה הישראלית פסק בית המשפט המחוזי בירושלים שהעסקה הינה עסקה מלאכותית מאחר ולא הוכח כי קיים טעם מסחרי לעסקה. עמרם הינו בעל השליטה בחברה הישראלית ומחזיק 81% ממניות החברה, המכירה שינתה באופן משפטי את הבעלות על הסימן המסחרי אך השליטה נותרה בידיו של עמרם. לטענת המערער

ישנה פרצה בהוראה שתכליתה מתן פטור לעולים וזהו תכנון מס לגיטימי. בעניין הטעם המסחרי, לגישת בית המשפט מכירת נכס כנגד חוב ללא לוח זמנים לפירעון החוב וכשהתמורה ניתנת לפריסה על פני תקופה ארוכה ללא ריבית מדובר בעסקה מלאכותית.

בנוסף, החל משנת 2011 החברה הישראלית דרשה הטבות מס כבעלת מפעל מועדף על הכנסותיה ממתן שירותי מחקר ופיתוח עבור תושב חוץ. פקיד השומה הוציא צו שומה שבהן קבע שהכנסותיה של החברה הישראלית ממתן שירותי מחקר ופיתוח גבוהה מתנאי שוק וכי ההכנסה החייבת העולה על הרווח המקובל מפעילות המחקר והפיתוח תסווג כהכנסה רגילה החייבת בשיעור מס חברות רגיל ולא כהכנסה מועדפת. בעניין מחירי ההעברה בית המשפט לא קיבל את הערעור של המערער וסכום החריגה יסווג כהכנסה רגילה ולא הכנסה מועדפת.