מדריך היערכות במסים

1.12.9 חוזר מס הכנסה 2/2019- הוראות סעיף 64 לעניין חברת בית וסעיף 64א לעניין חברה משפחתית- בעקבות תיקון מספר 245 לפקודת מס הכנסה

החוזר מפרט את השינויים שנכנסו לתוקף בתיקון מספר 245 בסעיף 64 ו-64א.

חברת בית

ככלל, במסגרת התיקון שונו חלק מהתנאים להיכנס להגדרת חברת בית. התנאים החדשים:

  • חברת מעטים – כמשמעותה בסעיף 76.
  • מספר בעלי המניות – הגבלת מספר בעלי המניות המחזיקים במישרין ל-20. (סעיף 64 (ב)(1).
  • זהות בעלי המניות – סעיף 64(ב)(2) לפקדה במטרה למנוע תכנוני מס שהיו קיימים בדין הישן במעבר מחברת בית לחברה רגילה. חברה לא תחשב חברת בית במידה ומבעלי מניותיה יש תאגיד שקוף שיש באפשרותו לבחור בכל שנת מס את אופן המיסוי שלו. למעט אם מדובר בתאגיד שקוף מסוג אגודה שיתופית חקלאית (סעיף 62 לפקודה) שהודיע למנהל על אופן מיסויה בתוך 30 ימים מתוך רכישת /הקמת חברת הבית. במידה והאגודה חזרה מהודעתה או שינתה את אופן מיסויה בשנת המס בה מכרת את מניות חברת הבית לא יחול הפטור ויחולו הוראות סעיפים 64(ד) לפקודה.
  • במסגרת התיקון נקבעה רשימה סגורה של נכסים שחברת בית רשאית להחזיק. סעיף 64(ב)(3) לפקודה קובע רשימה סגורה של נכסים שנדרש להחזיק לפחות אחד מהם על מנת לקיים את התנאי וזאת מהיום שבו חלפו שישה חודשים מיום התאגדותה של החברה. במידה ולאחר תקופה זו חברה תחזיק בנכסים שאינם אחד מהפורטים להלן היא אינה תיחשב חברת בית.

ככלל, הנכסים אותם יכולה חברת בית להחזיק:

  • בנין – לרבות רכוש המהווה חלק בלתי נפרד ממנו, כגון ריהוט, מיזוג וכו'. לעומת זאת בנין לא מושכר המיועד להריס, למעט אם יש כוונה לבנות על הקרקע לא יחשב בנין. בניין ששטחו במועד הרכישה פחות מ-30% משטח הקרקע גם לא יחשב בניין. גם מגרש חניה שאינו שטח מבניין לא יחשב בניין.
  • קרקע – בתנאי שבתוך 5 שנים ממועד הרכישה יושלם בניית הבניין.
  • מזומנים- קיימים 2 סוגי מזומנים שחברת הבית רשאית להחזיק:
  1. מזומנים שהושקעו בחברה אשר מיועדים לשמש אות הלצורך רכישת בנין או קרקע לבניית בנין ובתנאי שתשתמש במזומנים תוך 12 חודשים מיום ההשקעה.
  2. מזומנים שמקורם ברווחי חברת בית אשר שולם בגינם מס (לרבות מזומנים שלא שולם בגינם מס כתוצאה מהפרשי עיתוי של פחת), שאילו היו מחולקים היו רואים אותם כאילו לא חולקו בהתאם לסעיף 64(ג)(1).
    • מניות בחברת בית.
    • מניות באיגוד מקרקעין- בתנאי שהרכישה הביאה להחזקה של יותר מ-50% מאמצעי השליטה בה.
  • מבחן העיסוק – חברת בית חייבת לעסוק אך ורק בהחזקה של בניינים או קרקע שעתיד להיבנות עליה בניין. הכנסות החברה צריכו להיות מ-2(6) ו-2(1) לפקודה. במידה ויש הכנסות נלוות מכוח הוראה חוקית או רגולטורית משירות לשוכרים והיא אינה מהותית לא יראו בכך הפרה.
  • חברת בית תושבת חוץ- 64(ב)(5) לפקודה חברה תושבת חוץ רשאית להיות חברת בית.
  • חוק עידוד השקעות הון – סעיף 64(ב)(6) לפקודה במסגרת התיקון נאסר על חברה להיחשב חברת בית אם חל עליה חוק עידוד השקעות הון למעט פרק שביעי 1 לאותו חוק המעניק הטבות מס גבי בניינים להשכרה.
  • נדרשת בקשה על מנץ להיחשב חברת בית בהתאם להוראות סעיף 64(ב)(7) לפקודה.

 

כניסה ויציאה מחברת בית

על החברה להגיש בקשה תוך 3 חודשים מיום התאגדותה כאשר כל בעלי המניות חתומים על הבקשה. חברה שלא תעשה זאת לא תוכל להיות חברת בית.

יציאה- במקרה של אי עמידה בתנאים. במידה והחברה עומדת בתנאים ומעוניינת לצאת מההגדרה של חברת בית עליה להודיע עד ה-30.11 לשנה שקדמה לשנת היציאה. חברת בית שתחדל להיות חברת בית לא תוכל לחזור ולהיות חבת בית שוב.

הסדר המס החל על חברת בית

יש ליחס את הכנסות וההפסדים של החברה לבעלי המניות בזכויות חברת הבית בהתאם לחלקם במניות, לרבות מיסי שבח.

חברה משפחתית

התיקון מרחיב את ההגדרה של חברה משפחתית וקובע שהם צריכים להיות "קרובים לפי פסקאות (1) או (2) להגדרה "קרוב" בסעיף 88". ההרחבה הינה שהתיקון מאפשר שחבריה של חברה משפחתית יהיו בני משפחה שהם צאצא של אח או אחות ואח או אחות של הורה וזאת בנוסף להגדרה שהייתה טרם התיקון.

לעניין זה ראה גם הרחבה על חברת בית בפרק 19.